20/12/2022
כמעט כל האנשים שמגיעים לאימונים עם כאבים איפשהו, חולשה, פציעת עבר, או משהו שמפריע להם שבגללו הם באו.
כל אחד מתייחס לזה אחרת: מישהו שיש לו פריצת דיסק יטיל וטו על תרגיל מסויים כי הוא בחרדה מזה. ויהיה מישהו עם פריצת דיסק ויעשה הכל, הוא לא יתן לזה בכלל משמעות. אותה הפציעה, התייחסות שונה. במקרה כזה, למרות שהנתונים הפיזיים דומים, האימון יהיה מאוד שונה.
יש לי מכר שנפצע בכל הזרוע. באותה תקופה נולד לו תינוק והוא כמעט לא יכל להחזיק אותו.
הוא ניגש לאורתופד והוא אמר לו שזה רק ניתוח ובנתיים שלא ירים את התינוק.
אותו אדם חזר הביתה, ראה את אישתו קורסת והבין שזו לא האופציה לא להחזיק את התינוק שלו. הוא ניגש לרופא אחר שהמליץ לו על פיזיותרפיה. ואכן הוא הלך. לקח זמן אבל היד השתקמה מספיק כדי שיוכל להיות פעיל עם התינוק.
הרבה אנשים היו פותרים את עצמם באבחנה של הרופא הראשון, כי זה נוח. כי רופא אמר. אני חלילה לא קוראת פה לא להקשיב לרופאים.
אבל כמו בהרבה מקצועות,יש אנשי מקצוע מקצועיים יותר ופחות. קשובים יותר, מוכנים לענות על שאלות ויש כאלה שלא.
במדע יש סתירות כל הזמן. לכן אתם רואים רופאים, מאמנים ואנשי מקצוע עם דעות שונות.
לנו יש אחריות לשמוע יותר מדעה אחת, לבחון לעומק אם זה נכון לי, להיות ביקורתי וסלקטיבי.
יש עוד המון סיפורים של אנשים שהרופאים לא נתנו להם סיכוי ללכת ולמרות הכל שיקמו את עצמם בנחישות שאין לתאר. היום הם עושים הכל.
הם בחרו לא להכנע לכאב. הם התעקשו למצוא לפתרון.
הרבה פעמים כשמישהו אומר לכם שאתם לא יכולים לעשות משהו, זה רק משקף את המגבלה שלו.
גם אם זה רופא.
יש לו את הפתרונות שהוא מכיר בתוך העולם שלו ויכול להיות שהוא יגיד שאין פתרון. זה לא בהכרח אומר שאין.
כשהייתי בהריון מאוד רציתי ללדת טבעי. מלא נשים אמרו לי שאני לא יכולה להתכונן לזה ושאני לא מסוגלת לדמיין את הכאב. זה נכון שאני לא מסוגלת להבין מזה לידה לפני שעברתי אותה. אבל חקרתי מספיק, הקדשתי לזה זמן, מצאתי את נשות המקצוע שתמכו בי והאמינו שאני יכולה ועשיתי את זה. וזה לא מזל ולא במקרה שהייתה לי לידה טובה, הייתי מושקעת בזה.
לפעמים יש לנו בעיות פיזיות בכל מיני תחומים והפתרון לא נראה לעין.
צריך לגשש, לחקור, להתנסות ולעבוד עד שמוצאים את מה שנכון עבורינו.
אלו לא פתרונות קסם אבל אלו פתרונות שמלמדים אותך יותר טוב על הגוף שלך, נותנים לך שליטה אמיתית עליו וביטחון ביכולותיו.
הקשר בין גוף לנפש הוא אדיר ובשנים האחרונות אנחנו מגלים יותר על כוחו של המיינד.
אם הראש מכוון מטרה, הגוף יהיה אחריו.
לצערי זה גם עובד להפך, אם אנחנו בטוחים שהפציעה הזאת מנהלת אותנו, שאין לנו את היכולת לרפא, הגוף ילך בדרך הזאת.
אז במה אתם בוחרים?
