28/11/2022
פוסט אישי. אפילו אישי מאוד.
יש מחשבה כללית אצל אנשים שאם אנחנו המאמנות/מאמנים רזים, ספורטאים אז הכל קל לנו, פשוט לנו -
אוכלים בריא כל הזמן, מתאמנים לפי תוכנית אימונים קפדנית ומסתובבים בעולם עם חיוך ניצחי על הפנים.
אז רוצה לספר לכן על עצמי.
בימים כשאני חווה משבר עם אחד הילדים שלי, או משבר אישי, אני אוספת את עצמי לאימונים, ״לובשת״ אנרגיה ומנתקת את עצמי רגשית ממה שעובר עלי כדי להיות כל כולי עם המתאמנות.
כשהיום נגמר, אני נותנת לגוף ולמיינד שלי להתפרק, לשחרר את הסטרס, אם זה בריצה שגם בה לפעמים מצאתי את עצמי רצה ודומעת, או שומעת את המוזיקה שאני יודעת שתרגיע אותי.
ועם אוכל - לפעמים לא אוכלת או אוכלת משהו מנחם. כן כן. תתפלאו.
המון שנים אני עוברת מסע אישי רגשי לא פשוט, ואין יום שאני לא מתרגלת לעצמי להיות בתודעה ולהתחבר לתחושות שעוטפות אותי.
למדתי לקבל את כל עטיפת הרגשות שאני מקבלת בחיים, לחבק גם את הכאב והצער וללמוד לצמוח ממנו כל פעם מחדש.
אז כן, אני חיה בתודעה בריאה, מקפידה במקסימום, אבל לא נלחמת.
המודעות הבריאותית שלי נבנתה עם השנים, צעד אחר צעד.
מבחינתי המודעות הבריאותי שלי זה לשחרר אגו, זה שליטה בדחפים ויצרים, זה להיות בתנועה, לחפש את המקומות שהנפש שלי בשלווה.
וכן, זה לבחור בכל יום מחדש ולהיות בהקשבה והכלה מלאה למתאמנות שלי כי זכיתי שבחרו בי ❤️
ובעיקר - לקבל את עצמי כמו שאני, להיות במודעות של במה אני חזקה ובמה פחות ולא נלחמת - לא עם האוכל ולא באימונים.
כי בסוף הכוח של הגוף זה לאזן את עצמו.
ולפעמים כל מה שצריך זה להרפות ואז הכל יותר מתבהר 💫
