02/10/2026
מחשבה לשבת -
בשבת בניתי לי לו"ז" צבעוני ומתוקתק. ואז, ביום ראשון בבוקר הסתכלתי עליו, ו...שחררתי.
הבנתי שלא אצליח, אז...הורדתי ציפיות.
בעצם אכתוב את זה אחרת - עשיתי בדיקת ציפיות, ואליהן את את המשימות שלי.
וזה לא היה קל.
כי אני מתה על ההרגשה שיש לי לו"ז מתוקתק, שאני "רצה" עליו, ממשימה אחת שניה, וי אחרי וי, והכל כמובן בחיוך ואנרגיות שגם נשארות איתי מעבר לעבודה, לבית, למשפחה, ולילדים.
פנטזיית "האישה המושלמת" שהאמת, אף פעם לא הצלחתי לגרד אפילו את התחתית שלה, אבל לא הפסקתי לנסות...
והמילה "לצמצם" או החברה האכזרית שלה, ל"הנמיך" (ציפיות), היו מקור הקושי שלי.
הן סימנו לי פשרה, אפרוריות, שעמום, חוסר ייחודיות, בעוד שמה שרציתי היה את הכל, ומהר.
הרי אין על פרץ האדרנלין של יום "מתוקתק" ' ואין כמו הדופמין של "סימון וי", ואין תחושת ערך עצמי גבוהה כמו זו שאני משיגה כשאני מתעלה ועושה ומצליחה, ומתרסקת למיטה מבסוטה מעצמי.
אבל עם כל הכבוד לי, אני לא עומדת בזה לאורך זמן.
תמיד אחרי ימים כאלו מגיעים ימים של עייפות, וחולשה, וחוסר חשק, ותסכול מעצמי, ועצבים, וכעס. לוקח לי זמן לאפס את עצמי, לאסוף את השברים מההתרסקות האחרונה, למלא מספיק דלק, שהפעם אולי יצליח להחזיק אותי ליותר זמן, ולצאת שוב לדרך.
ולמרות שאמרתי לעצמי בתחילת השנה שזו המשימה שלי, להתרכז בחשוב, למצוא את הקצב הנכון להפסיק להיות מונעת מה-"פיקים" ההורמונליים האלו, שוב מצאתי את עצמי מגזימה, ומבטיחה לעצמי יותר מדי הבטחות.
אבל הפעם קלטתי מהר, שחררתי מהר ועדכנתי מחדש את היומן.
והרבה פעמים הקושי שלנו בשינוי הוא לא השינוי עצמו אלא הצורך לוותר על הפנטזיה.
להיות ראליים, לבחור מה נכון ומה יקדם אותי, מה הקצב הנכון לי ואז לבצע צעד צעד ואם לא הולך טוב, אז לעצור ולחשב מסלול מחדש.
כל זה, לא סקסי ולא מנצנץ כמו שהיינו רוצים.
כמו כשעושים דיאטה, ורוצים לרדת מהר ואז נשברים,
או כמו שמחליטים להתאמן ויוצאים לרוץ קצת יותר מדי ונפצעים.
כך או כך, הבעיה מתחילה בציפיות מוגזמות, לא ראליות, וממשיכה לחוסר הסבלנות של כולנו לתהליכים שלוקחים זמן, ומהתרסקויות עמוקות מדי וממושכות מדי.
אז מה יכול לאפשר לי לעשות את זה אחרת הפעם?
לי עוזר לקחת עזרה מקצועית.
מנטורינג שמלווה אותי בתהליך ההתקדמות לקראת מה ומי שאני רוצה להיות ולהשיג באופן שהוא נכון עבורי.
זה כנראה פחות אינסטגרמי, אבל למי אכפת?
יותר חשוב איפה אהיה בעוד שנה מאשר איפה אהיה בעוד חודש, לא?
משאירה אתכם עם שאלה לסופ"ש -
מי עוזר לכם לראות איפה אתם טועים ומה יקדם אתכם הכי טוב?
שלכם, אורית
