סוניה יפעת יובל-אימון אישי וייעוץ זוגי

סוניה יפעת יובל-אימון אישי וייעוץ זוגי יועצת זוגית ומאמנת אישית , מחברת הספר #רק זה היה חסר לי,
?

30/09/2026

גבול לא אומר:
“אני לא רוצה אותך קרוב.”
לפעמים הוא אומר:
“אני רוצה להישאר בקשר, אבל גם להישאר אני.”
ואולי זו אחת הדרכים הכי חשובות לשמור על קשר לאורך זמן.
אם יש מישהי שקשה לה להגיד לא, שלחי לה.

“לא רע לי.”זה משפט שאני שומעת לא מעט.לא רע בעבודה.לא רע בזוגיות.לא רע בחיים.ובכל זאת משהו מציק.כי יש הבדל גדול בין מקום ...
29/09/2026

“לא רע לי.”

זה משפט שאני שומעת לא מעט.

לא רע בעבודה.
לא רע בזוגיות.
לא רע בחיים.

ובכל זאת משהו מציק.

כי יש הבדל גדול בין מקום שלא רע לנו בו, לבין מקום שטוב לנו בו.

המוכר נותן ביטחון. אנחנו כבר יודעות מי אנחנו שם, מה מצפים מאיתנו ואיך הדברים עובדים.

אבל לפעמים דווקא בגלל שהוא כל כך מוכר, קשה לשאול:

האם אני עדיין רוצה להיות כאן?

לא כל חוסר שקט אומר שצריך לקום וללכת.

אבל הוא כן יכול להיות הזמנה לבדוק.

איפה בחיים שלך “לא רע” כבר לא מספיק?

את אומרת משהו אחד.הוא שומע משהו אחר.את מבקשת הקשבה, הוא מציע פתרון.הוא מנסה להבין, ואת מרגישה שהוא מטיל ספק.את מנסה לשמו...
26/09/2026

את אומרת משהו אחד.
הוא שומע משהו אחר.
את מבקשת הקשבה, הוא מציע פתרון.
הוא מנסה להבין, ואת מרגישה שהוא מטיל ספק.
את מנסה לשמור עליו, והוא שומע שאת לא מאמינה בו.
ואז שניכם יוצאים מהשיחה קצת יותר רחוקים.
בפרק החדש של “חיים זוגיות” אני מדברת על 4 סגנונות תקשורת, ולמה לפעמים הכוונה שלנו והחוויה של האדם שמולנו הן שני דברים שונים לגמרי.

לא כל הקירות שלנו עשויים מבטון.יש קירות שנראים כמו:“אני מסתדרת לבד.”“אני לא צריכה אף אחד.”“אני מעדיפה לא להגיד מה אני בא...
24/09/2026

לא כל הקירות שלנו עשויים מבטון.

יש קירות שנראים כמו:

“אני מסתדרת לבד.”

“אני לא צריכה אף אחד.”

“אני מעדיפה לא להגיד מה אני באמת רוצה.”

“אם אני אהיה בשליטה, שום דבר לא יפתיע אותי.”

והם באמת נותנים תחושת ביטחון.

עד שיום אחד מגלים שהם לא רק מגנים עלינו.

הם גם מפרידים.

אולי זו אחת המחשבות היפות שאפשר לקחת מסוכה:
לא כל ביטחון חייב להגיע מארבעה קירות סגורים.

איזה קיר בחיים שלך שומר עלייך, ואיזה כבר סוגר עלייך?

אנחנו יכולות להיות מאוד נדיבות כלפי מי שהיינו פעם.עד שמדובר בעצמנו.“איך לא ראיתי?”“למה נשארתי?”“איך נתתי לזה לקרות?”“למה...
20/09/2026

אנחנו יכולות להיות מאוד נדיבות כלפי מי שהיינו פעם.

עד שמדובר בעצמנו.

“איך לא ראיתי?”
“למה נשארתי?”
“איך נתתי לזה לקרות?”
“למה לא אמרתי משהו?”

אבל יש משהו קצת לא הוגן בלשפוט את האישה שהיית אז, באמצעות כל מה שאת יודעת היום.

אולי אז לא ידעת.

אולי לא יכולת.

אולי עשית את הבחירה הכי טובה שיכולת לעשות עם הכלים, הפחדים והכוחות שהיו לך באותו רגע.

סליחה לעצמך לא אומרת שמה שהיה היה נכון.

היא אומרת שאת מפסיקה להעניש את עצמך עליו שוב ושוב.

אולי ביום הכיפורים הזה יש גם סליחה אחת שמגיעה לך.

יש סליחות שאנחנו נותנות מהר מדי.כי לא נעים לכעוס.כי “צריך להתקדם”.כי עבר מספיק זמן.כי כבר אין טעם לפתוח את זה.אבל לפעמים...
16/09/2026

יש סליחות שאנחנו נותנות מהר מדי.

כי לא נעים לכעוס.
כי “צריך להתקדם”.
כי עבר מספיק זמן.
כי כבר אין טעם לפתוח את זה.

אבל לפעמים הכעס נשאר בדיוק מפני שלא עצרנו להבין אותו.

לא כל כעס מבקש נקמה.

לפעמים הוא אומר:

נפגעתי.
לא ראו אותי.
עברו לי גבול.
ויתרתי על משהו שהיה חשוב לי.

ולפני שאפשר באמת לשחרר, אולי כדאי קודם להקשיב למה שהוא מנסה לומר.

על מה את עדיין כועסת?
ומה הכעס הזה מבקש עבורך?

כל שנה מחדש מגיע הרגע הזה.מה אני רוצה לשפר?מה אני רוצה להשיג?מה אעשה השנה אחרת?ואני אוהבת מטרות. באמת.אבל לפעמים גם הרצו...
11/09/2026

כל שנה מחדש מגיע הרגע הזה.

מה אני רוצה לשפר?
מה אני רוצה להשיג?
מה אעשה השנה אחרת?

ואני אוהבת מטרות. באמת.

אבל לפעמים גם הרצון “להשתפר” מסתיר בתוכו מסר קטן ולא כל כך נעים:

כמו שאני עכשיו, אני עדיין לא מספיק.

אדלר דיבר על האומץ להיות בלתי מושלמים.

לא על ויתור, ולא על להפסיק להתפתח.

אלא על האפשרות לחיות, לבחור, לנסות ולהעז גם בלי לחכות לרגע שבו נהיה סוף סוף הגרסה המושלמת של עצמנו.

אז אולי השנה לא תשאלי רק איך להיות טובה יותר.

אולי תשאלי:

איך אני יכולה להיות יותר אני?

יש דברים שאנחנו מחזיקות כל כך הרבה זמן, שכבר שכחנו שאפשר גם להניח אותם.הרגלים שפעם שמרו עלינו.תפקידים שעזרו לנו להשתייך....
08/09/2026

יש דברים שאנחנו מחזיקות כל כך הרבה זמן, שכבר שכחנו שאפשר גם להניח אותם.

הרגלים שפעם שמרו עלינו.
תפקידים שעזרו לנו להשתייך.
דרכים שלמדנו להסתדר, לרצות, לא להכביד, להיות בסדר.

והם באמת שירתו אותנו.

אבל זה שמשהו היה נכון לי פעם, לא אומר שהוא צריך להמשיך איתי לכל מקום.

לקראת שנה חדשה אנחנו רגילות לחשוב מה נוסיף. מה נתחיל. מה נשנה.

ואני דווקא מציעה שאלה אחרת:

מה אני מוכנה להשאיר כאן?

לא מתוך כעס על מי שהייתי.
אלא מתוך כבוד למי שאני היום.

לפעמים אנחנו נשארות במקום שכבר לא מתאים לנו, רק כי הוא מוכר.לא כי רע. לא כי אי אפשר. פשוט כי קשה לדעת מה מחכה בחוץ.והשאל...
05/09/2026

לפעמים אנחנו נשארות במקום שכבר לא מתאים לנו, רק כי הוא מוכר.
לא כי רע. לא כי אי אפשר. פשוט כי קשה לדעת מה מחכה בחוץ.

והשאלה היא לא תמיד “למה לעזוב?”
לפעמים היא פשוט:

האם אני עדיין רוצה להיות כאן?
על זה ועוד , בפרק של היום בפודקאסט "חיים זוגיות"

את באה?

לפעמים אנחנו אומרות לעצמנו שאנחנו לא יודעות מה אנחנו רוצות.אבל האמת היא שלפעמים אנחנו דווקא יודעות.אנחנו פשוט לא בטוחות ...
02/09/2026

לפעמים אנחנו אומרות לעצמנו שאנחנו לא יודעות מה אנחנו רוצות.

אבל האמת היא שלפעמים אנחנו דווקא יודעות.

אנחנו פשוט לא בטוחות שמותר לנו לרצות את זה.

כי ברגע שאני מודה במה שאני רוצה, מגיעה גם השאלה:
ומה עכשיו?

האם אני באמת מוכנה לעשות משהו עם זה?
להסתכן?
לשנות?
אולי לטעות?
אולי לאכזב מישהו?

ופה התקיעות לפעמים נכנסת לתמונה.

לא כי אין בנו רצון.
אלא כי כל עוד אני נשארת ב״אני עדיין לא יודעת״, אני לא חייבת לבחור.

ובגישה האדלריאנית, זאת שאלה שאני מאוד אוהבת לשאול:

**מה התקיעות הזו מאפשרת לי לא להסתכן בו?**

לא כדי לשפוט את עצמנו.
אלא כדי להבין מה באמת עוצר אותנו.

כי לפעמים הצעד הראשון הוא לא להתפטר, לשנות מקצוע או לעשות מהפכה.

הוא רק להסכים לקרוא לרצון שלנו בשם.

יצרתי באתר שאלון קצר:
**כמה את תקועה בקריירה שלך?**

אם משהו בפוסט הזה פגש אותך, אולי שווה להתחיל שם.

הלינק בביו 🤍

Address

Hashikma
Qiryat Ono
5545808

Telephone

+972525533233

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when סוניה יפעת יובל-אימון אישי וייעוץ זוגי posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Business

Send a message to סוניה יפעת יובל-אימון אישי וייעוץ זוגי:

Shortcuts

Share