27/09/2026
הלב רוצה קרבה.
הגוף רוצה להרגיש.
הראש רוצה ודאות.
העבר מבקש סגירה.
הפחד רוצה להישאר במקום המוכר.
והנפש רוצה לגדול.
יש בתוכנו הרבה חלקים, הרבה קולות.
ולפעמים הם אפילו רוצים דברים הפוכים.
אז בואו נעשה רגע סדר בבלגן:
מאחורי כל קול כזה יש סיבה.
יש חוויה, זיכרון, משהו שלמדנו פעם על אהבה, על שייכות, על ביטחון, על עצמנו.
ולכן לפעמים דווקא כשאנחנו הכי רוצים להתקרב ,מה שיוצא בפועל זה שאנחנו מתרחקים.
כשאנחנו רוצים לדבר, בפועל אנחנו משתתקים.
וכשאנחנו רוצים שיאהבו אותנו, אנחנו נלחמים, נאחזים, מרצים או מוותרים על עצמנו.
אני פוגשת את זה שוב ושוב בקליניקה ובסדנאות:
אנחנו לא תמיד מגיבים רק למה שקורה לנו עכשיו.
הרבה פעמים אנחנו מגיבים גם למה שקרה לנו אז.
כי לחלקים הקדומים במוח שלנו אין באמת תחושת זמן.
מה שלמדנו בילדות על אהבה, קשר וביטחון יכול להמשיך להפעיל אותנו גם היום.
ולא משנה כמה נסביר לעצמנו שאנחנו כבר במקום אחר,
השאלה האמיתית היא מה נעשה עם מה שעדיין חי בתוכנו.
כשאנחנו מעיזים להיכנס פנימה ולהבין מאיפה הקולות האלה מגיעים, הם כבר לא חייבים לנהל אותנו.
ואז אפשר לשאול:
מי בתוכי מדבר עכשיו?
ממה הוא מנסה להגן עליי?
והאם אני עדיין זקוקה להגנה הזאת היום?
אז, ברוכים הבאים לארץ האפשרויות הפתוחות,
איזה נעים לחוות כזה חופש בלב, נכון?
לגלות ככה באמצע החיים שאפשר להרגיש אחרת, לבחור אחרת, לאהוב אחרת ולחיות אחרת.
לא תאמינו איזה עולם יפה מחכה לכם
ממש כאן, מעבר לפינה... בדיוק כך!
