05/12/2023
חמלה לעצמך.
אנחנו עוד מעט חודשיים בתוך תקופה כ"כ קשה.
הפחד והאימה מהימים הראשונים, התחלפו לכאב גדול ומתמשך כשבכל יום מתווספות חדשות מדכאות על חיילים מדהימים שנהרגים , א.נשים חטופים, נשים שעברו ועוברות אונס בשבי לצד השמחה והתמודדות של השבים והשבות.
מעבר לכלל,
לכך אחת מאיתנו יש את שלה.
החיים מה שנקרא.
כל אחת מג'נגלת.
בין ילדים,
בן זוג ( במידה ויש)
עבודה
משימות
לוזים
הסעות
והכל חשוב ודחוף
ועכשיו.
המשימות היומיומיות לא השתנו.
מה שהשתנה זה החוסר שלנו באוויר.
ביכולת לעצור לנשום ולהתמלא
ביכולת לצחוק
בתחושה שהאיזון איכשהו מצליח להישמר.
הוא לא.
אני לא יודעת מתי הדברים יחזרו.
אין לנו שליטה על מתי המלחמה תסתיים,
החטופים והחטופות יחזרו בע"ה.
אין לנו שליטה על הרבה דברים כרגע.
אבל יש לנו את היכולת לבחור.
בנו.
בחמלה עצמית.
בחיבוק עצמי.
וגם בויתור והנחה לעצמנו.
מגיע לנו.
לא הכל חייב להיות מוקפד ומוחזק כל הזמן.
אנחנו מתמודדות כרגע עם המון .
לחרדות, לפחדים לחוסר השינה ולחוסר האיזון יש השפעה על התפקוד, הריכוז והחיוניות שלנו.
אני מציעה לקבל את זה בהבנה,
בסליחה
בקבלה
ובחמלה גדולה לעצמנו.
כ"כ מגיע לנו.
במיוחד עכשיו
ותמיד.
