21/11/2025
במהלך החיים ובעבודה שלי כמי שעוזר לאחרים, נתקלתי, לא מעט, בכאלו, שאינם מוכנים לעשות עבודה פנימית, שאומרים "ככה אני וזה מה יש!" שמא בטעות לא יצטרכו להיתקל בעצמם במרתפי הנפש, אז הם מטפחים דמות.
אני קורא לזה "לעבוד את העטיפה" רק הנראות חשובה, העטיפה, כי זה מה שכולם רואים, למרות שבתוך תוכי
אני ריק, עצוב, חרד, לא שמח, לא מאושר, אבל "לא אכפת לי" , אכפת לי שיידעו שהעטיפה שלי יפה, נוצצת...
אז כל משאביי וכוחותיי הולכים אליה לעטיפה, קליפה, תקראו לזה איך שתרצו.
עכשיו, לא שאני חושב שלהיראות בסדר, זה לא חשוב, אבל ביחס ללהיות בסדר ביני לבין עצמי, זה שמיים וארץ.
אנשים אלו יהיו עסוקים 24/7, כל דקה, כל רגע, רק כדי לא להתמודד עם הדבר הכי חשוב, עם עצמם...
אי אפשר לתחזק דבר כזה לאורך שנים, כי השקר יצוף, ייראה, אפילו אם תחוש בו בשנייה האחרונה של חייך.
הריק הזה, יתמלא בהמון דברים לא טובים ,כמו, אלכוהול, הימורים, התמכרויות כאלו ואחרות, רדיפה אחרי חומר, שופינג בהגזמה....
ואלו לא רק שלא יימלאו, ההפך, הם ינציחו את הריק שבתוכך.
אז כן, זה לא פשוט, זאת עבודה, אבל "מפשילים שרוולים" ומסתכלים בלבן של עצמנו, בעיניים, ואומרים, אני יותר לא בורח, בטח לא מעצמי, אני מוכן לעשות עבודה, מוכן להיות "עבד" למה שבתוכי ולמלא אותו, באהבה, ראיית הטוב, הכרת הטוב, תוכן בריא למוח, ענווה, שכל אלו מובילים לשמחה ולב פתוח.
כי מילוי פנימי לעולם לא יושג מין החוץ, אלא מהפנים.
יותם גיאת- מגשר גירושין, מאמן אישי וזוגי.
