Leon_Spector

Leon_Spector

Share

I'm a swimmer and a Coach in the Hapoel Jerusalem Club
•Doing pro-sport for 20 years Now I am the Head Coach in the Hapoel Modiin Club.

I have been involved in professional swimming for more than 20 years and have been coaching for three years. During my training lessons, I use my experience and different methods to adapt the routine to your specific needs and preferences. I train people for various purposes:
- Swimming lessons from scratch, from 14 to 60 years old;
- Amateur and national level;
- Health Improvement;
- Swimming t

Photos from Leon_Spector's post 24/08/2026

מה אליפות אירופה מלמדת אותנו על עתיד השחייה

הגאוגרפיה של שחיית העילית מתרחבת

אליפות אירופה הראתה פעם נוספת עד כמה השחייה המודרנית משתנה. אחת המגמות הבולטות ביותר היא שהשחייה ברמה הגבוהה הופכת ליותר ויותר גלובלית.

אנחנו רגילים לראות את איטליה, גרמניה, בריטניה, הונגריה ועוד כמה מעצמות שחייה מסורתיות שולטות באליפויות אירופה. אבל יותר ויותר אנחנו רואים שחיינים ברמה גבוהה מגיעים ממדינות שבעבר כמעט ולא נחשבו למועמדות רציניות.

שווייץ, עם נוי פונטי ושחיינים חזקים נוספים. יוון, שעברה משבר גדול אך עדיין הצליחה לזכות במספר משמעותי של מדליות. וכמובן אוקראינה - מדינה שנמצאת כיום במלחמה, ובכל זאת ממשיכה לשלוח נבחרת חזקה ולזכות במדליות זהב באליפות אירופה, כולל זהב ב־50 מטר חופשי לגברים.

זוהי התפתחות חשובה: הגאוגרפיה של שחיית העילית מתרחבת. שחיינים ברמה גבוהה צומחים במקומות שבהם, עד לא מזמן, כמעט ולא היו הישגים בזירה הבינלאומית. הענף הופך לתחרותי יותר, מגוון יותר וגלובלי באמת.

הגיל הופך לפחות משמעותי

מגמה נוספת שבלטה במיוחד באליפות הזו היא העלייה בגילם של שחייני העילית.

המנצחים והפיינליסטים הם כבר לא בהכרח ספורטאים בני 17 או 18. הדבר בולט במיוחד בשחיית הגברים, אך הופך לברור יותר ויותר בכל הענף.

במשחי הספרינט, למשל, ב־50 מטר חופשי לנשים ניצחה שחיינית פולנייה בת 34, כאשר שרה שוסטרם משוודיה, בת 32, סיימה במקום השני.

וגם אצל הגברים יש לא מעט דוגמאות. אדם פיטי בן 30. גם דאנקן סקוט בן 30. שניהם עדיין נמנים עם הטובים בעולם.

נראה שאנחנו מתרחקים יותר ויותר מהתפיסה ששחיין חייב להגיע לשיאו בגיל 18–22.

שיטות האימון וההתאוששות המודרניות מאפשרות לספורטאים להישאר ברמה הגבוהה ביותר לאורך זמן רב יותר.

אין טכניקה אחת “מושלמת”

דבר מרתק נוסף שאפשר לראות הוא המגוון הטכני.

ישנם דברים שהפכו בבירור לסטנדרט ברמה הגבוהה ביותר: פניות יעילות, יציאות חזקות מהקיר ו־Streamline איכותי.

אבל מעבר ליסודות האלה, שחייני עילית עדיין נעים במים בדרכים שונות מאוד זה מזה.

קחו לדוגמה את החזרת היד בחתירה. תסתכלו על גמר ה־100 מטר חופשי ותראו שכמעט כל שחיין מבצע אותה בצורה מעט שונה.

וזה מחזק נקודה חשובה:

אין טכניקה אחת מושלמת.

יש טכניקה שמתאימה לספורטאי מסוים - למבנה הגוף שלו, ליכולות הפיזיות שלו ולפוטנציאל האישי שלו.

לכן, כשאנחנו שומעים מישהו אומר: “זה לא נכון”, לפעמים הדבר הטוב ביותר שאפשר לעשות הוא פשוט לצפות בגמר של אליפות אירופה.

החצי השני של המשחה חשוב יותר מאי פעם

מגמה ברורה נוספת היא חלוקת המאמץ המדויקת יותר לאורך המשחה.

כבר בשנות ה־90 המאמן שלי נהג לומר שבסופו של דבר 50 מטר חופשי ינוצח על ידי שחיינים שיהיו מסוגלים לרדת מ־25 שניות ב־50 השני.
https://youtu.be/2-Q0laEyElw?si=mIWMH6I48AjlAhvS

היום אנחנו כבר מדברים על הרף הבא: השחיין שיהיה מסוגל לרדת מ־24 שניות ב־50 השני של 100 מטר חופשי.

ספורטאים ומאמנים מבינים היום טוב מאי פעם באיזו מהירות ניתן לפתוח את המשחה והיכן נמצאים הגבולות.

לכן מושם יותר ויותר דגש על היכולת לשמור על המהירות בחצי השני של המשחה.

והדבר משפיע ישירות על האימונים. ההכנה כבר אינה מסתכמת ביכולת לפתוח מהר. המטרה היא להיות מסוגלים לשמור על אותה מהירות גם עמוק בתוך המשחה.

ורסטיליות הופכת ליתרון משמעותי

כאשר מייקל פלפס הופיע, כולם דיברו על היכולת יוצאת הדופן של ספורטאי אחד להתחרות בהצלחה במגוון עצום של מרחקים ומשחים.

היום זה כבר הופך להרבה פחות חריג.

אנחנו רואים יותר ויותר שחיינים שמסוגלים להתחרות ברמה גבוהה במשחים שונים מאוד.

קחו לדוגמה את תומאס צ’קון. הוא מסוגל להתחרות במשחי הגב מ־50 ועד 200 מטר, ובמקביל לשלב גם משחי פרפר ומעורב אישי
ולהציג רמה גבוהה מאוד בכולם.

הדבר נכון גם לגבי מספר שחיינים הונגרים ולגבי שחייני עילית רבים נוספים.

השחייה הופכת לענף ורסטילי יותר. ספורטאים מנסים להיות טובים במספר מרחקים ומשחים, משום שלא תמיד ברור מראש היכן בסופו של דבר יתגלה הפוטנציאל הגדול ביותר שלהם.

להגיע לשיא בזמן הנכון

וכמובן, יש גורם קריטי נוסף: היכולת להגיע לשיא בדיוק ברגע הנכון.

באליפות ברמה כזו אנחנו רואים ספורטאים בעלי שיאים אישיים יוצאי דופן ושנים רבות של ניסיון. ובכל זאת, אחד הדברים המרשימים ביותר הוא לראות אותם מצליחים לשפר את הביצועים האלה דווקא ברגע שבו זה חשוב ביותר.

לפעמים זה שיא אישי. לפעמים שיא אירופה. ולפעמים שיא עולם.

אנחנו שומעים לא פעם מאמנים וספורטאים אומרים: “פספסנו את השיא”, או “הגענו לשיא מוקדם מדי”.

האליפות הזו הראתה עד כמה שחיינים רבים הצליחו להגיע לתחרות הנכונה בכושר הנכון.

ומאחורי זה עומדת עבודה עצומה: הבנת עומסי האימון, ההתאוששות, הטייפר והדרך הנכונה לחלק את כל מחזור ההכנה.

אבל יש גם כמה סימני אזהרה

אם מסתכלים מעבר למגמות החיוביות, יש גם כמה דברים שראויים לתשומת לב.

הרמה בשחיית הנשים בחלק מהמשחים הייתה נמוכה באופן מפתיע.
200 מטר גב הוא דוגמה לכך. השתתפו במשחה פחות מ־30 שחייניות, ולא כולן התחרו ברמה גבוהה במיוחד.

הדבר מפחית באופן בלתי נמנע את רמת התחרות - ובסופו של דבר גם את העניין במשחה עצמו.

למה זה קורה?

זו שאלה שכדאי לשאול.
ייתכן שהפופולריות של שחיית הנשים נמצאת בירידה בחלק מהמדינות. ייתכן שקיימות בעיות מבניות בפיתוח של משחים מסוימים. וייתכן שיש לכך סיבות אחרות.

תהיה הסיבה אשר תהיה, הפער בין שחיית הגברים לשחיית הנשים בחלק מהמשחים, ובמיוחד במרחקים הארוכים יותר, הופך לקשה יותר ויותר להתעלמות.

וזה לא רק עניין של סטטיסטיקה באליפות. זו שאלה הנוגעת להתפתחות העתידית של ענף השחייה כולו.

כי כאשר מסתכלים על אליפות אירופה דרך כל המגמות האלה, דבר אחד הופך לברור מאוד:

השחייה הופכת לגלובלית יותר, מבוגרת יותר, מגוונת יותר, ורסטילית יותר ומדויקת יותר מאי פעם.

והחלק המרגש ביותר הוא שכנראה אנחנו עדיין לא יודעים איפה נמצאים הגבולות הבאים.

17/08/2026

אתם בטוחים שאתם נושמים נכון בחתירה? כדאי לשים לב לנקודה הזאת.

השאיפה בחתירה צריכה להיות מהירה, אבל זה לא אומר שצריך להרים את הראש בחדות או לסובב אותו כמעט לגמרי.

בסרטון אנחנו מתרגלים בדיוק את הנקודה הזאת: הראש מסתובב בערך חצי סיבוב, השאיפה מתבצעת במהירות ובאופן אקטיבי, ומיד לאחר מכן הראש חוזר למקומו.

למה דווקא כך?
כי בזמן השאיפה יש לנו מעט מאוד זמן. אי אפשר להישאר זמן רב על הצד - התנועה חייבת להימשך, אחרת נאבד מהמהירות וממנח הגוף.

שימו לב לכמה פרטים:
1. הראש מסתובב יחד עם הרוטציה הטבעית של הגוף, ולא בנפרד ממנו;
2. הפה יוצא מעל פני המים בדיוק במידה הדרושה כדי לשאוף אוויר;
3. השאיפה מהירה ואקטיבית;
4. מיד לאחר השאיפה הראש חוזר למצב ההתחלתי;
5. המבט נשאר מופנה הצידה, ולא כלפי מעלה.

הבעיה הנפוצה ביותר היא שאנחנו מנסים לבצע את השאיפה בצורה “בטוחה” מדי: מסובבים את הראש יותר מדי, מרימים אותו גבוה יותר ונשארים בתנוחה הזאת זמן רב מדי.

בהילוך איטי אפשר לראות היטב עד כמה התנועה הזאת צריכה להיות קטנה בפועל. לפעמים פרט קטן אחד בטכניקה משנה הרבה יותר ממה שנדמה.

12/08/2026

חד סנפיר אחד - שתי מטרות שונות לחלוטין

בסרטון הראשון אנחנו מגדילים בכוונה את טווח התנועה למקסימום. תנועה גדולה ואיטית עוזרת להרגיש טוב יותר את העבודה של כל הגוף ולפתח את גמישות והתנועתיות של עמוד השדרה. כאן חשוב לא רק לבצע תנועה עם הרגליים, אלא להרגיש כיצד הגל עובר דרך הגוף ומסתיים בתנועה חזקה של כפות הרגליים. התרגיל הזה מדגים היטב עד כמה השחיין באמת יודע לייצר תנועה באמצעות כל הגוף. אם רק החלק התחתון של הגוף עובד, אמפליטודה גדולה הופכת מהר מאוד ללא יעילה.

בסרטון השני הכול הפוך - בעיטות מהירות ואנרגטיות. כאן יש פחות דגש על טווח התנועה ויותר על מהירות הכיווץ, עוצמת הבעיטה ועבודת כף הרגל. כף הרגל צריכה להישאר גמישה ולהשתתף באופן אקטיבי בתנועה, והבעיטות עצמן צריכות להגיע ברצף, אחת אחרי השנייה, בלי לאבד את הקצב.

כך שאותו חד סנפיר בדיוק יכול לשמש למטרות שונות לחלוטין.

התרגיל הראשון - טווח תנועה, גמישות ותחושת הגל.
התרגיל השני - מהירות, עוצמה ועבודת כף הרגל.

וזו בדיוק הסיבה שכדאי לשנות לא רק את התרגילים ולהשתמש בציוד שונה, אלא גם לשנות את אופי התנועה. לפעמים צריך להאט ולהרגיש איך כל הגוף עובד. ובפעמים אחרות - להפך, להגביר את המהירות וללמוד לייצר תנועה חזקה ועוצמתית בלי טווח תנועה מיותר.

כל עבודה הופכת ליעילה יותר כשמבינים מה עושים - ולמה.

05/08/2026

כל שחיין מכיר את הצליל הזה.
אבל האם באמת הצלחנו לחקות אותו? 😄

כתבו בתגובות מי ניצח! 👇

29/07/2026

יש לא מעט וריאציות של פניות, שמטרתן היא לא רק “לעשות גלגול”, אלא באמת להרגיש את כל שלבי הפנייה: הסיבוב, הדחיפה מהקיר והיציאה לגלישה.

בסרטון אפשר לראות אחת מהווריאציות האלה. אחרי הפנייה אני נשאר על הגב ודוחף את עצמי מהקיר במנח הזה. רק לאחר מכן, בזמן הגלישה, אני מתהפך בחזרה לבטן.

למה בכלל לעשות את זה?

כי כך הרבה יותר קל לזהות טעויות שבדרך כלל נעלמות בגלל המהירות. רבים מתרכזים רק בגלגול עצמו, אבל לא פעם הבעיה מתחילה דווקא אחרי הקיר - בשלב היציאה מהפנייה.

כאשר הדחיפה מתבצעת על הגב, אפשר לראות היטב:

🔹 האם הגוף שומר על קו ישר.
🔹 האם מופיעות תנועות מיותרות.
🔹 האם נשמרת המהירות לאחר הדחיפה מהקיר.

ההתהפכות במהלך הגלישה מאפשרת גם להרגיש בנפרד את המעבר חזרה לשחייה. לפעמים כדאי לפרק את הפנייה לשלבים - וכך אפשר להבין בדיוק באיזה חלק התנועה חזקה ויעילה, ובאיזה שלב המהירות מתחילה ללכת לאיבוד כמעט מיד לאחר הדחיפה מהקיר.

24/07/2026

בין ה-18 ל-21 ביולי השתתפה הקבוצה הבוגרת שלנו, “כריש”, באירוע המרכזי של העונה - אליפות המדינה לנוער.

אי אפשר לומר שהשנה הייתה פשוטה. למען האמת, בתקופה האחרונה כל עונה חדשה מביאה איתה אתגרים משלה: אימונים שבוטלו, מתח מתמשך, לילות ללא שינה, דאגות… כל אלה אינם חולפים מבלי להשאיר חותם, וכמובן משפיעים על ההכנה.

אבל דווקא ברגעים כאלה מבינים עד כמה חשוב להישאר מאוחדים כקבוצה.

לאליפות הזו הגענו רחוקים מתנאים אידיאליים. לכל ספורטאי היו הקשיים שלו, והתפקיד שלי היה לעזור לכל אחד לשמור על הביטחון העצמי ולהגיע לתחרות בכושר הטוב ביותר שהיה אפשרי.

אני שמח מאוד שהצלחנו בכך.
כל הספורטאים בקבוצה שלנו שיפרו את שיאיהם האישיים ועשו צעד משמעותי קדימה. בזכות זה הצלחנו להעפיל לגמרים אליפות המדינה. משמח במיוחד לדעת שהגיל הממוצע של הקבוצה שלנו הוא רק 14.5 שנים. היינו אחת הקבוצות הצעירות ביותר בתחרות.

אני גאה בכל אחד מהספורטאים שלנו. לא רק בזכות התוצאות שהשיגו, אלא גם בזכות הדרך שבה התמודדו עם העונה הלא פשוטה הזו.

תודה לכל חברי הקבוצה שלנו, להורים, למועצה ולאגף הקהילה בפרט ולכל מי שתמך בנו לאורך הדרך. עוד מצפות לנו מטרות חדשות, תחרויות חדשות והרבה עבודה. ואני בטוח שעוד נכונו לקבוצה שלנו ניצחונות רבים!

Photos from Leon_Spector's post 19/07/2026

כשמדברים על אלופים, בדרך כלל נזכרים במדליות ובשיאים. אבל אותי מרשימות לרוב דווקא עובדות אחרות לגמרי.

* קוסוקה קיטאג’ימה הפך לאלוף אולימפי ארבע פעמים, למרות שגובהו היה 177 ס”מ. בשחייה המודרנית לגברים אלה ממש לא הנתונים שנחשבים לאידיאליים.
* גם ליבי לנטון לא התבלטה בגובהה. ובכל זאת, זה לא מנע ממנה להפוך לאלופה אולימפית ולשיאנית עולם.

אני אוהב את הדוגמאות האלה, כי הן מזכירות שגם ברמות הגבוהות ביותר, הגנטיקה לא קובעת הכל.

* ויש גם את הסיפור של מייקל פלפס. במשך שנים הוא כמעט שלא החמיץ אף אימון. חגים, סופי שבוע, ימי הולדת - אבל האימונים תמיד התקיימו לפי התוכנית. היתרון שלו לא נבנה מעונה מוצלחת אחת, אלא מאלפי ימים רגילים שבהם פשוט עשה את העבודה.
* אלכסנדר פופוב, שרבים מחשיבים לגדול שחייני הספרינט בהיסטוריה, היה ידוע תמיד ביכולתו להקשיב למאמן ולבצע במדויק את המשימות שקיבל. לפעמים כישרון הוא לא רק מהירות או כוח, אלא גם היכולת ללמוד.
* ויש עוד סיפור, שלא עוסק רק בכישרון, ותמיד אהבתי אותו. לני קרייזלברג, לאחר שעבר לארצות הברית, היה נוסע שעות לאימונים דרך כל העיר. התנאים לא היו נוחים, והדרך לא הייתה פשוטה. אבל הרצון שלו להשתפר ולהתחזק היה חזק יותר.

כנראה שזו הסיבה שהספורטאים האלה מרשימים אותי כל כך. הם שונים מאוד זה מזה, אבל לכולם יש דבר אחד משותף: אף אחד מהם לא הפך לאלוף רק בזכות הכישרון. מאחורי כל הישג עמדו שנים של משמעת, סבלנות ועבודה יומיומית.

14/07/2026
08/07/2026

😁😉
Like if you’ve been there

Want your business to be the top-listed Gym/sports Facility in Herzliya?

Click here to claim your Sponsored Listing.

Location

Address


Herzliya

Opening Hours

Monday 06:00 - 14:00
Tuesday 06:00 - 14:00
Wednesday 06:00 - 14:00
Thursday 06:00 - 14:00
Friday 08:00 - 16:00
Saturday 08:00 - 16:00