27/09/2026
צ׳יף ריידרס בפולופונס ביום השני:
סיפור הדרך שלנו היום | מוויטינה לקלמטה
את הבוקר פתחנו בוויטינה, עיירה הררית יפהפייה בלב חבל ארקדיה שבפלופונס. היא יושבת בין יערות האשוחים של הר מנאלו, ובבוקר, כשהאוויר צלול וההרים מקיפים אותה מכל עבר, קל להבין למה אנשים מגיעים לכאן כדי להאט את הקצב.
וויטינה היא מקום קטן עם אופי של כפר הררי ותיק. החיים כאן קשורים לאדמה ולהר: דבש שמגיע מהיערות, גידול בעלי חיים, גבינות, בשר ותוצרת מקומית. לצד אלה, התיירות היא מקור פרנסה חשוב לתושבים שמארחים מטיילים בבתי ההארחה, בטברנות ובחנויות הקטנות. גם היום, כשעוברים ברחובות, מרגישים את החיבור הזה בין האנשים למקום שבו הם חיים.
עלינו על האופנועים ויצאנו לדרך. הכביש הוביל אותנו אל תוך יערות שנראו כאילו צוירו לספר אגדות: עצים גבוהים, שכבות של ירוק, אור שחדר בין הענפים ופיתולים שגרמו לנו לרצות שהדרך פשוט תימשך. בכל פעם שהנוף נפתח, חיכתה לנו עוד תמונה יפה יותר מזו שהשארנו מאחור.
את הפסקת הצהריים עשינו בגאורגיצי, כפר הררי הבנוי על מדרונות רכס הטאיגטוס, בגובה של כאלף מטרים. אחרי שעות בתוך הקסדה, היה תענוג לעצור, לשבת יחד לאכול ולהביט בנוף הרחב שנפרש מהכפר. זה מסוג המקומות שמזכירים לנו שהארוחה היא חלק מהמסע, ושכדאי לתת גם לעצירות את הזמן שלהן. המסעדה הביתית של אפי ובעלה ממוקמת בלוקשיין מטורף עם נופים עוצמתיים והשירות ביתי ולבבי והאוכל טעים😃😃 אחרי הצהריים חזרנו לרכיבה מענגת. העננים כבר התחילו להצטבר מאחורינו, וסופת הגשמים שהתקרבה הוסיפה לדרך מעט מתח והרבה אנרגיה. המשכנו ליהנות מהפיתולים ומהנוף, עם מטרה קטנה וברורה: להגיע לקלמטה לפני שהשמיים ייפתחו.
ואז הגענו אל קלמטה — עיר שמקבלת את פנינו עם תחושה אחרת לגמרי. אחרי השקט של ההרים והיערות, חיכה לנו המרחב הפתוח של הים. קלמטה היא בירת חבל מסיניה, עיר חוף למרגלות רכס הטאיגטוס, שבה טיילת ארוכה, חיי עיר תוססים וסמטאות עתיקות נפגשים במקום אחד. מעל העיר העתיקה ניצבת המצודה, ומתחתיה רחובות ובתים שמספרים את סיפורה של קלמטה לאורך הדורות. לקלמטה יש גם מקום מיוחד בהיסטוריה היוונית: ב־23 במרץ 1821 היא שוחררה מן השלטון העות’מאני, והפכה לאחד הסמלים החשובים של ראשית מלחמת העצמאות של יוון. והשם שלה, כמובן, מוכר הרבה מעבר לגבולות המדינה בזכות הזיתים המפורסמים ושמן הזית של מסיניה. אבל כשמגיעים אליה בסוף יום רכיבה כזה, מבינים שקלמטה היא הרבה יותר משם על צנצנת זיתים — היא עיר עם היסטוריה, ים, אוכל נהדר ואווירה שגורמת לרצות להישאר בה עוד קצת.
זה היה יום שלם של ניגודים יפים: בוקר קריר בין הרי ארקדיה, רכיבה בתוך יערות מהאגדות, ארוחת צהריים בכפר על צלע ההר, מרוץ קטן מול ענני הגשם — ולבסוף קלמטה והים. בדיוק בשביל ימים כאלה אנחנו יוצאים לרכוב. יוון 🇬🇷 היפה ועל גבי האופנועים של צ׳יף ריידרס יופיה מתעצם ( תזרמו איתי קצת שיווק ופירסומת נגיד סמויה 😎😎🤦♂️🤦♂️)
וזה היה רק היום השני שלנו 26/9/26
