09/07/2026
גיליתי שחסר לי ברזל
בגינה שלנו, הרימונים והחבושים החלו להבשיל
וקול אמהי קדום הזכיר לי ששניהם עשירים בברזל.
חייכתי לעצמי.
חשבתי על כך שהבריאה כל הזמן דואגת לקיום שלנו ולנו נותר רק להצליח לראות את זה..
אם באמת נתבונן בעיניים חשופות -ללא פילטרים של מדיה כוזבת- ייתכן שנגלה שהחיים כל הזמן שולחים לנו תזכורות קטנות שהם איתנו.
הבוקר קיבלנו עוד תזכורת כזאת.
המתרגלות והמתרגלים שלנו הפתיעו אותנו במתנה לרגל פתיחת הסטודיו. לא סתם מתנה, אלא מתנה כל כך מדויקת למה שהיינו צריכים, כאילו מישהו הקשיב לרצון שלא נאמר בקול ולא קיבל עדיין מילים.
יש משהו מאוד מרגש בלגלות שנוצרת פה קהילה ולא רק אנשים שמגיעים לתרגל באותו מקום. קהילה של אנשים שרואים אחד את השני. שרגישים אחד לשני. שנותנים באהבה, מקום שאפשר לחלוק ולהיתמך.
הידיעה הזו מילאה לנו את הלב בהכרת תודה.
אנחנו מאמינים שכאשר פועלים מתוך אהבה, נדיבות וכוונה אמיתית, משהו בעולם מתחיל להסתנכרן. לא תמיד בדרכים גדולות, אלא דווקא במחוות הקטנות, במפגשים, במילים הטובות ובאנשים שבוחרים להיות חלק מהדרך.
אז תודה. לכל אחת ואחד מכם🤍
על הנוכחות, על האמון, על הלב ועל התחושה שאנחנו בונים כאן יחד בית – ולא רק סטודיו🏠
אולי בסופו של דבר, שפע זו פשוט היכולת לעצור, לראות את כל היש ולהוקיר במלוא הכוח את כל מה שכבר כאן 🤍