https://www.facebook.com/311161892090332/

עמיר פלג / המרוץ לתחתית, Tel Aviv (2026)

18/09/2026

מנהלת אחיזת העיניים | מתוך הטור המלא באתר Israel Hayom ישראל היום

הודעה מטופשת ומקוממת כזו יכולה לצאת לאור רק בשכונה שלנו. "מנהלת הליגות שללה מעירוני טבריה תמריץ בסך 30 אלף שקל, משום שלא עמדה במכסה שנקבעה: "הושבת 1,000 צופים לכל הפחות ביציע המרכזי מול המצלמות הראשיות הטלוויזיה".

במילים אחרות, המועדון נקנס משום שלא הצליח ליצור מצג שווא, אשליה אופטית, שתיתן לצופים בבית תחושה שיש קהל בכל משחק בליגת העל. מצד שני, גם השם הרשמי של מחלקי ושוללי התמריצים - "מנהלת ליגות הכדורגל המקצועניות" - הוא למעשה כינוי כיסוי. זו בעצם "מנהלת הליגה למקומות עבודה בעיניים".

לקבוצה הצנועה מטבריה אין מגרש ביתי שמתאים לאירוח משחקים בליגה הבכירה. היא מארחת בנוף הגליל. זאת אומרת שעל מנת להרשים את אלה היושבים מול המרקע, כדרישת המנהלת, עליה לשנע לכל משחק "בית" מאות אנשים עשרות קילומטרים. במקום שדירקטוריון הקמופלז' ייתן לה הקלות (אולי יממן עבורה הסעות), מכבידים עליה עוד יותר.

דפוס העבודה הזה הוא אחד מסימני הזיהוי של המנהלת בראשות ארז כלפון. אלימות, גזענות, רימוני עשן - את כל אלה אסור לזכייני השידור להראות לצופים. החוזה המשותף שהמנהלת ניסחה עם ההתאחדות, קובע לערוצים את מי לצלם ביציע ואת מי לא, ומה שלא מראים מבחינתם לא קיים. כמו ילד בפעוטון שמסתיר את עיניו בידיים ובטוח שלא רואים אותו.

בדקות הפתיחה של הדרבי התל-אביבי השבוע, נראה לפתע בלומפילד אפוף עשן. איך זה קרה? ערפיח? מישהו החליט לעשות מנגל מאחורי אחד השערים? אולי זו בכלל תקלה בטלוויזיה? אין לדעת.

כלפון ומטשטשי העקבות שלו אמרו לא לצלם את האחראים לעיכוב השערורייתי בפתיחת המשחק. קנס לעצמו ולחבריו על חוסר האונים מול התופעה, הם לא נתנו. גם לא על ההפקרות המוחלטת במחירי הכרטיסים. למה לטפל אם אפשר ללכת על אותו עיקרון, ולהעלים עין? ככה זה במשמרת של כלפון, בלוף טוב הכול טוב.

🔗 קישור לטור המלא באתר ״היום״ 👇

https://www.israelhayom.co.il/sport/opinions-sport/article/21449919

17/09/2026

התאחדות הבסטיונרים | מתוך הטור המלא באתר Israel Hayom ישראל היום

לכבוד חזרת משחקי הנבחרת, במוקדמות יורו 2028, הפכה ההתאחדות לכדורגל לבסטה של חולצות "רטרו". בעשרת הימים האחרונים הם מפיצים, או יותר נכון מפציצים, ברשתות החברתיות שלל פוסטים, תמונות וסרטונים ברמת גנון, ומפצירים בציבור לקנות סחורה ממוחזרת - מדי הנבחרת מודל 1995 - ב־220 שקל.

רק דבר אחד הם לא מציינים: שזה היה אחד הקמפיינים הגרועים ביותר שידענו, וכאלה ידענו לא מעט. בין היצירות לקידום מכירות הם פרסמו תמונה של ילד בחולצה לבנה עם סמל ההתאחדות, ועל הרצפה למרגלותיו מונחות שתי חולצות. אחת של ברצלונה עם השם לאמין ימאל, והשנייה של פריז סן ז'רמן עם הספונסר "קטאר אירווייס". הכותרת של המסחרה הפומבית: "אל תתנו לילד שלכם סתם חולצה, תנו לו משהו להתגאות בו"... סליחה? למה שילדים יתגאו בחולצת נבחרת שלא פוגעת כבר 56 שנים? זה שהם לא נולדו ולא היו שותפים לאכזבות של אמא ואבא (והוריהם), לא אומר שאפשר לספר להם סיפורי סבתא.

לא סתם בחרו קמעונאי ההתאחדות בחולצות של עוכרי ישראל (ימאל שהניף בחגיגות האליפות של ברצלונה את דגל פלסטין), ופ.ס.ז' (שבחזית מדיה מזדקר שמה של מממנת חמאס ואולי גם כמה בכירים בלשכת רה"מ שלנו). ברור, איזו סיבה יש לילד להתגאות באהדתו לכוכבים הנוצצים של אלופת אירופה, או ספרד? הרבה יותר מכובד להעריץ נבחרת שמזוהה עם כישלונות בשרשרת.
בטח ההוא מלפני 31 שנים, שאת חולצותיו הם מנסים למכור כיום במתקפת שיווק אובססיבית.

"המדים הרשמיים של הנבחרת משנת 1995, שהודרכה על ידי שלמה שרף וכיכבו בה חיים רביבו, איל ברקוביץ', טל בנין, ראובן עטר, אלון חזן, רוני רוזנטל, בוני גינצבורג ואגדות נוספות", נכתב בפוסט. למי אכפת שלאגדות האלה היה סוף מדכא. לכלוכית נתקעה במרתף, לא סינדרלה ולא נעליים.

באותו קמפיין מדובר סיימנו את הבית במקום 5 מתוך 6, עם 12 נקודות מתוך 30, אחרי רומניה, צרפת, סלובקיה ופולין. הקדמנו רק את אזרבייג'ן. במילים אחרות, למכור דווקא את החולצות המשוחזרות האלה, ב־220 שקל, זה בערך כמו להציע למכירה את החולצה הלבנה שלבש אדי בטלר באירוויזיון 2006, שבו סיים השיר שלנו ("זה הזמן") במקום ה־23 מתוך 24.

בין הסרטונים שהפיקה ההתאחדות יש גם אחד שצולם באצטדיון ר"ג, ומככבים בו שרף וברקוביץ'. "הנבחרת חייבת לשחק 3-3-4 התקפי", דורש איל. "ככה אני ניצחתי את אוסטריה 0:5", פולט שלמה. "ככה אני ניצחתי", זורק ברקוביץ'. "שתוק!", נוזף בו שרף. בצדק. לא רק משום שיפה שתיקה לשחצנים, אלא בעיקר מפני שהחמישייה על האוסטרים (שאף היא לא הובילה אותנו ליורו) הייתה בכלל ב־1999, ושחקני הנבחרת לבשו חולצה ממש אחרת.

ואם כבר סרטים שלא מוסיפים לנו כבוד, אך לא יזכו בשום פרס בפסטיבל הסרטים של ונציה, חשוב להזכיר מה היה סרט ההמשך ל־0:5 על האוסטרים (ושבגינו שרף וברקוביץ' לא יריבו על הקרדיט). במשחק הבא הייתה זו נבחרתנו שהובסה 5:0 על ידי דנמרק כאן בר"ג, אחרי שבערב המשחק בילו כמה מהאגדות שלנו, באושר ועושר, עם נערות ליווי. טוב שלא מוכרים גם תחתוני "רטרו".

🔗קישור לטור המלא באתר ״היום״ 👇

https://www.israelhayom.co.il/sport/opinions-sport/article/21442937

13/09/2026

הזיקית, הזרזיר והעורב

לפני קצת פחות מחודשיים כתבתי טור ב"ישראל היום" על כך שמיקי קופל, הספונסר של מכבי ת"א, הפך גם לנותן החסות של איגוד השופטים – ניגוד עניינים מובהק.
לאחר הפרסום (שכלל את תגובתו), במקום להתייחס עניינית לתופעה שמתאימה אולי לרפובליקת בננות, פנה קופל למקורביו בתקשורת, בניסיון מופרך ומגוחך לערער על האתיקה שלי. השיטה: מצג שווא שלפיו ביום פרסום הטור, פניתי אליו והצעתי לו לרכוש 50 עותקים של ספרי – "המרוץ לתחתית – מותה של תקשורת הספורט בישראל" - ולהזמין אותי להרצאה בכנסים שהוא מארגן. סילוף מוחלט!

האמת ברורה מתועדת ומוקלטת: קופל הוא זה שפנה אליי ביוזמתו כחודש וחצי לפני טור הביקורת שלי, וכתב לי בפייסבוק: "אשמח לפגישה אישית ולרכוש 50 ספרים שאחד מהם חתום. אחלק לכל אחד שאחראי על הריקבון והסירחון אישית". למרות בקשתו, טור הביקורת פורסם, בלי חשבון.

יותר מכך, כאשר התקשרתי לקבל את תגובתו לחסות הכפולה והמעוותת, קופל חזר והזכיר לי את נושא הספרים שבהם הוא מעוניין, וביקש שאשלח לו הצעת מחיר גם להרצאה שאני מעביר בנושא תקשורת הספורט. עד כדי כך הוא היה להוט לקבלה, שגם אחרי פרסום הטור הוא סימס לי, שוב ביוזמתו, והתלונן: "לא נתת לי מחיר לספר לכמות של 50. ולא נתת לי מחיר למצגת בכנסים שלי".

בעקבות הפצרותיו הוא קיבל הצעת מחיר, שהוכיחה בדיוק ההפך מהרושם שניסה ליצור: למרות שהייתי יכול להרוויח לכאורה כסף ממכירת הספרים ומההרצאות, כתבתי את הביקורת בעניינו. עיתונאי אינו יכול לוותר על עקרונותיו עבור תמורה כלשהי.

לא במפתיע, קופל גייס גורמים בתקשורת, וכיאה לזרזיר ולעורב גם את צמד הצייצנים נדב צנציפר ורז זהבי, שנעלבו בעבר לא פעם מביקורתי. הללו פרסמו מסרונים גזורים, בניסיון לייצר אשליה של חוסר אתיקה.
הצגת חצי אמת גרועה משקר, והתיעוד המלא – בכתב ובעל פה - מוכיח חד משמעית מי פנה ולחץ (פעמיים) לקבל הצעת מחיר, ומי היה מוכן לוותר על תגמול כספי תמורת ספרים והרצאות, אך בשום אופן לא על כתיבת ביקורת ושמירה על עקרונות.

יושרה ואתיקה עיתונאית נמדדות ביכולת לכתוב את האמת ללא מורא, בדיוק כפי שנהגתי, ואמשיך לנהוג. למגינת ליבם של כל הצייצנים וגונבי הדעת.

11/09/2026

חידון הביזיון של אולפן ליגת האלופות | מתוך הטור המלא באתר Israel Hayom ישראל היום

"ערוץ הקיבוץ" של ליגת האלופות הוא המקום האידיאלי לאנשים שמעדיפים משחק גדול על מסך מוקטן, חפירות, שעשועונים לילדים ובדיחות קרש - על פני כדורגל איכותי נטו.

במחצית הראשונה אתמול (חמישי) הגו שם חידון פרובינציאלי אופייני: מי הן הקבוצות שהדיחו את נציגותינו מהצ'מפיונס ליג ו"שברו לנו את הלב?". כן, גם כאשר השמנת של היבשת משחקת, הברברנים שלנו תקועים בטריוויה מקומית ממוחזרת של השלבים המוקדמים.

לשם כך הופקע המסך כולו, ובמקום שידור מאחד המשחקים, החידונאי יהונתן כהן הציג לפרשניו - דודו אוואט, איתי שכטר ומיכאל וינסנדט - רמזים שיסייעו להם בפתרון. סיבה מצוינת להציג לחוצפנים מהערוץ חידון אלטרנטיבי:

ל"ספורט 5" יש שישה ערוצים, אך מתוך ארבעת משחקי האלופות שנערכו שלשום במקביל בשעה 22:00, הועברו בשידור ישיר רק שלושה. מה לדעתכם היה עדיף לשדר בערוץ "מקס" - שידור חוזר של הפועל העמק נגד מכבי רמת גן בגביע ווינר בכדורסל, או שידור חי ממשחק ליגת האלופות בין ספורטינג ליסבון לגלאטסראיי?

והנה החידה שחזרה על עצמה כעבור 24 שעות: מה לדעתכם עדיף היה להראות בערוץ "מקס" - שידור חוזר של עירוני נס ציונה נגד הפועל חולון בגביע ווינר, או שידור חי של קומו מול רד בול לייפציג מהצ'מפיונס?
בין המשיבים נכונה בטח יוגרל ביום מן הימים ערוץ ספורט חדש נוסף, שיתמקד בשידורים חוזרים ממפעלים זניחים, על חשבון שידורים ישירים מאירועים רבי עניין.

🔗קישור לטור המלא באתר ״היום״👇

https://www.israelhayom.co.il/sport/opinions-sport/article/21405246

10/09/2026

שופר השנה | מתוך הטור המלא באתר Israel Hayom ישראל היום

בשכונה שבה כתבי חצר יכולים לפרוח כעשבים שוטים, לא פשוט לבחור את "שופר השנה" – הכתב/שדר/פרשן שבלט בשירותי הדברור או הנאמנות לגורמים שאותם הוא מסקר. יחד עם זאת, היו שניים שהקפידו להוכיח את יכולתם בתחום גם בשבוע האחרון של תשפ"ו. כלומר הלכו עם זה עד הסוף.

לא חשוב כמה תפוח בדבש תאכלו במהלך ראש השנה, לרמת הליקוק שהפגין לכבוד החג רז זהבי, אין סיכוי שתתקרבו. להלן המונולוג המרטיט, סוג של תפילת נעילה, שנשא השופר ביציע ה"עיתונות".

"אני רוצה לאחל שנה טובה לשמעון מזרחי, בן 87, 58 שנים האיש הכי חזק במכבי תל אביב, האיש הכי חזק בכדורסל, מר כדורסל, שש פעמים הניף את גביע אירופה, עשרות תארים, גביעים, אליפויות. ומישהו מצא לנכון, בעל מניות, ספונסר כזה או אחר, לפקפק באמינות שלו, במקצועיות שלו. אז שמעון, תהיה חזק. עבורנו אתה אחד יחיד ומיוחד. לפעמים צריך לנטרל גם קולות רקע וגם כוחות רשע מהצדדים. לא אהבתי את השבוע האחרון, שמעון מזרחי עבורי, עוד כילד, יש רק אחד".

כמה חבל שהטקסט הפולחני הזה לא היה חלק ממבחני פיז"ה, שהצביעו בעיקר על התרסקות היסטורית של תלמידי ישראל בהבנת הנקרא, באדיבות שר החינוך יואב קיש. זהבי, שגם בגילו מתנסח "עוד כילד", בא לברך אבל למעשה יצא מקלל, את מי שהעז לקרוא תיגר על התנהלותם של ראשי המועדון. בימינו, לא ב־58 השנים האחרונות.

"עבורנו אתה אחד יחיד ומיוחד", אמר מלחך הפנכה, כלומר דיבר לא רק בשמו אלא בשם הערוץ כולו. את שם הספונסר או בעל המניות שהעז לצאת נגד שותפיו הוא לא הזכיר, אלא רק לגלג, לכלך וזלזל. הוא גם לא נקב בשם שותפו של מזרחי במאבקי השליטה על המועדון שהגיעו לבית המשפט. אחד, אודי רקנאטי, שהוא לגמרי במקרה מעסיקו של הילד המגודל והמבוהל שנלחם ב"כוחות הרשע".

כך הסתיימה לה השנה ששברה שיאים מטורפים בניפוץ האתיקה לרסיסים. הזדמנות מצוינת לאחל לקברניטי הערוץ: שנה טובה עם ספונסרים (כאלה או אחרים), שאינם חופרים במוח ומסתירים תכנים. בתחום העיתונות נאחל להם שזו תהיה שנה שבה כל בעלי המניות במכבי ת"א יוזמנו לאולפן ויוכלו להציג לציבור את עמדתם באופן ישיר, כולל בעל הבית בכבודו ובעצמו, כדי שנקשיב לראש ולא לזנב.

🔗קישור לטור המלא באתר ״היום״ 👇

https://www.israelhayom.co.il/sport/opinions-sport/article/21398000

04/09/2026

ברק אברמוב כבר היה בטוח שהוא פלורנטינו פרס | מתוך הטור המלא באתר Israel Hayom ישראל היום

הריצה של ברק אברמוב לעמדת הראיונות ולמסיבת העיתונאים אחרי התבוסה אתמול (חמישי) 3:0 להפועל תל אביב בבלומפילד, זיכתה אותו במחמאות מצד פרשנים חנפנים באולפנים, אבל ההפך הוא הנכון.

בעלי בית"ר ירושלים אמנם אמר שמוקדם לשפוט את אלמוג כהן - כלומר נתן לו גיבוי - אבל אם הוא סומך עליו, שייתן לו גם להתמודד עם השאלות בעצמו.

מאמן לא צריך לצידו שמרטף.

ההצלחה היחסית בעונה הקודמת עלתה לו לראש. אברמוב כבר חשב כנראה שהוא פלורנטינו פרס, ובהחלטה הזויה הוריד לקווים מישהו שלא אימן בחייו, בלי מנהל מקצועי בכלל.

שזה בערך כמו לקחת את האחראי לקניית חומרי גלם ברשת סושי ולהפוך אותו לשף.

"אלמוג כהן הוא המאמן הכי טוב בארץ", הכריז שלשום אברמוב, בטקס הרמת כוסית לראש השנה שקיימה הקבוצה. כמה יוהרה ועזות מצח.

כאילו לא היו לו מספיק סימנים לחוסר האונים, כבר בתבוסה במחזור הפתיחה מול מכבי נתניה.

אמש הפטפטן כבר התנסח קצת אחרת וכינה את כהן: "איש מקצוע מהשורה הראשונה בכדורגל הישראלי". כן, בתוך יממה נוספו לשורה שלו עוד כמה.

"הדרך ארוכה, לא דרך של שני מחזורים, לאלמוג יש חוזה לשלוש שנים", התחייב הבעלים.

מרגש, אבל כדי להבין מה שווה מילה שלו, כדאי לחזור בדיוק עשר שנים לאחור.

ב-27 באוגוסט 2016 הפסידה בני יהודה 1:0 להפועל חיפה במחזור השני של ליגת העל, אחרי 1:1 מול בני סכנין במחזור הפתיחה.

המאמן היה אריק בנאדו שהוחתם באותו קיץ.

למחרת, כשלקבוצה מהשכונה הייתה נקודה אחת מתוך 6 אפשריות, נשאל הבעלים על מעמדו של בנאדו. "זה נכון שמבחינת תוצאות בתחילת העונה ציפינו ליותר", השיב אברמוב, "אבל הוא מונה לעונה ולא לשני מחזורים ואין שום דיבור על פיטורים".

פחות מחודשיים אחר-כך בני יהודה הובסה 4:1 ע"י מכבי פתח תקווה, והמאמן פוטר. "גיבינו את בנאדו, אבל רצינו לעשות שינויים בצוות המקצועי", הסביר אברמוב את הרגע בו הפך את עצמו למנג'ר.

ואז הוא גם התפאר בהשקעתו: "בנינו קבוצה טובה עם תקציב שלא היה כאן בשנים האחרונות". בדיוק אותה הצהרת הון ששחרר אתמול, בסיום הפיאסקו בבלומפילד.

בראיון ההוא ב-2016 היה לבעלים עוד מסר לאוהדים המוחים של בני יהודה: "אני לא בקטע של להרים ידיים, יש לי עור של פיל".

גם ההבטחה הזו לא עמדה במבחן המציאות.

ככה זה כשאחד שמסגל לעצמו תכונות של פיל, מרים את האף.

🔗 קישור לטור המלא באתר ״היום״ 👇
https://www.israelhayom.co.il/sport/opinions-sport/article/21352809

03/09/2026

השיפוט בחסות: חשודים בהונאה | מתוך הטור המלא באתר Israel Hayom ישראל היום

ידיעה מעניינת פורסמה ביום חמישי שעבר במדורי הכלכלה, ומשום מה לא נמצא לה מקום בתקשורת הספורט: "פרשת הונאת ענק בהיקף של מאות מיליוני שקלים, שבמרכזה חברת המשקאות BLU ובעליה ענאן שמשום, בדרך לכתבי אישום".

כן, מדובר באותה חברה המשמשת כנותנת החסות של איגוד השופטים וגם של ליגות א'. כאילו רק זה היה חסר למוניטין של הליגה ששמה הולך אחריה, ולגמרי לא בטוח שלכך התכוונו בהתאחדות בהכרזה החגיגית על הספונסרית: "ליגה א' מקבלת את האנרגיה שמגיעה לה". ממצאי החקירה, יחד עם היחידה לפשיעה כלכלית במשטרה, הצביעו על "פרקטיקת מרמה ארוכת שנים, שהשתרשה בתוך חברת המשקאות, של דיווח כוזב על היקפי איסוף ומיחזור של בקבוקים ופחיות".

ראשי יבואנית משקאות האנרגיה שזומנו לשימוע ברשות המיסים, חשוב להדגיש, מכחישים את החשדות נגדם. עם זאת, את זהות הבעלים ועל חומרת הטענות התיר בית המשפט לפרסם כבר בינואר 2024. זה ממש לא הפריע ליו"ר ההתאחדות ולצוות הכלכלנים והקלקלנים שלו להחליט כי המותג של החברה החשודה במרמה, זיוף, עבירות מס והלבנת הון - יתנוסס בחזית מדיהם של שופטי ליגת העל, ויהפוך גם לסמל המסחרי של ליגה א', בשני מחוזותיה, למרות העננה מעל הבעלים ענאן שמשום.

"שיתוף פעולה היסטורי", כינה משה זוארץ את השידוך, במעמד החתימה על הסכם החסות בפברואר האחרון. זה היה בדיוק שנה אחרי שהוא עצמו הודיע לתקשורת כי הליגה השלישית איבדה את הצפון, עקב "החשדות הכבדים בדבר הטיית משחקים שיטתית לכאורה בהיקפים חסרי תקדים".

"יש לנו חוב מוסרי ענק למאות אלפי אוהדים, אלפי שחקנים ופעילים, שחייבים להיות בטוחים שהמשחק הזה נקי", זעק אז זוארץ הנסער, והכריז על עצמו כמפקד היחידה ללוחמה בשחיתות. "הנהלת ההתאחדות חייבת להיות זאת שצועקת באופן הכי חד וברור: אחריי!"

ברור. לכן, כנראה, גם לא היתה לו בעיה שמ.ס. קריית ים תעלה ללאומית, חרף הרשעתה בפרשה של חוזים כפולים, ולאחר שבית הדין של ההתאחדות קבע כי "הנאשמים הפרו כמעט כל הוראה קיימת של תקנות הבקרה, ובכך קנו לעצמם יתרון בלתי ספורטיבי על פני יריבותיהם בליגה". וגם לא הפרסומים שקשרו בין העולה החדשה לבין ארגון פשיעה, שלפי החשד השתמש בה כפלטפורמה להעברת כספים. גם כן לכאורה.

והנה עכשיו, כאשר החברה שעימה חתם על הסכם "היסטורי" מתמודדת עם חשדות כבדים משל עצמה, שוב לכאורה, יו"ר ההתאחדות אפילו לא לוחש באופן הכי עמום וקלוש: "לפניי!". יותר מזה - בסרטון שפורסם השבוע באינסטגרם של ההתאחדות לקראת פתיחת העונה בליגה א' מנסים שני שחקני מכבי יבנה לעמוד ב"אתגר בלו" – הצבת כדור על פחית משקה של החברה, באמצעות הרגליים בלבד.

תגובת ההתאחדות: "אין שום מניעה משפטית בעסקה, שזכתה לאישור הייעוץ המשפטי ולתמיכת ההנהלה. חקירה איננה הרשעה, גם בכדורגל. כך זה לגבי נותני חסות להתאחדות ולמועדונים. ככל שתהיה הרשעה, הדברים כמובן ייבחנו".

ואם נסכם: תדמית הכדורגל הישראלי ממשיכה לצלול מן הפח אל הפחת, בחסות הפחית.

🔗 קישור לטור המלא באתר ״היום״ 👇
https://www.israelhayom.co.il/sport/opinions-sport/article/21346854

30/08/2026

המתנ"ס של פרישמן ובית הלחמי

באחד מסרטוני הפרסומת שבהם הספיק דני אבדיה להצטלם בחלון הקודם של הקמפיין (לסודה, לא למונדובאסקט), הוא מגיע לבידוק הביטחוני בנתב"ג וגומע עוד בקבוק ועוד בקבוק, בזמן שהתור מאחוריו הולך ומתארך. הסלקטורית מנסה לזרזו בדחילו ורחימו, הממתינים מאבדים סבלנות ועושים פרצופים, עד שהוא מרווה בשעה טובה את צמאונו ומשליך את הבקבוק הריק – כמו פרחח – ומחטיא. לאכזבת העומדים בתור.

בפרפראזה לנבחרת ישראל, אבדיה חסר ההתחשבות מגלם את עצמו, האנשים שחיכו והתייבשו - את העם, הסלקטורית - את יו"ר האיגוד עמוס פרישמן, והפח זו התקשורת.

קחו למשל את עפר שלח, שהיה פרשן בתבוסה המביכה מול פולין. "השאלה למה ומבניאמה ויוקיץ', השחקנים הכי יקרים וטובים בעולם, יכולים להופיע לנבחרות, ובישראל זה לא רק אבדיה, זה כל השחקנים למשל שמשחקים בארה"ב לא מופיעים?", שאל הפרשן באופן גלובלי, וסיכם: "זה חשבון נפש אמיתי".

ובכן, את חשבון הנפש צריכים לעשות גם פרשני וכתבי החצר. אם שלח בחר להזכיר רק את שני כוכבי העל של צרפת וסרביה, שלא ידבר על "כל השחקנים שלנו בארה"ב", אלא יתמקד בסופרסטאר שלנו. כל עוד אבדיה לא מתעקש להגיע גם בפגרת ה־NBA, מה רוצים מכל השאר? את זה האסטרטג שלח לא יעז לעשות, כי למה לו להסתכסך איתו?

טרגדיה יוונית
הדבר המדהים הוא שכך בדיוק נוהגים הצבועים באיגוד הכדורסל. לא זו בלבד שהיו"ר עמוס פרישמן וחבר מרעיו בלעו את הרוק והחליקו את אי הגעתו של כוכב פורטלנד לשני החלונות האחרונים, ימים אחדים לפני פולין הם עוד הזמינו אותו לפאנל חגיגי יחד גם עודד קטש, זיו שילון ושירה העליון. הכותרת הייתה: "יותר ממשחק - הלב שמניע את הכדור", וכל משתתף סיפר "כיצד הוא הפך למצוין ומנהיג בתחומו".

אם כבר ערב מספרי סיפורים, למה שבפאנל לא ישתתפו גם אלה שדילגו על חלונות קודמים, כמו למשל שחקני היורוליג תמיר בלאט ורומן סורקין, ומדוע שהדיון לא יעסוק בשאלה האקטואלית שהעלה בדיעבד הפרשפן שלח: כיצד מנהיגי הכדורסל מנבחרות אחרות מתגייסים למשימה בשעת השי"ן, ואצלנו הם מביאים גימ"לים?

מעניין גם לאן נעלם הפרשן, שהוא יו"ר הוועדה המקצועית של האיגוד, גור שלף? גם אותו היו חייבים להזמין לסימפוזיון בעיצומו של הביזיון.

לשלח הייתה עוד אמירה מדהימה אחרי ההתבזות בעשרים הפרש מול הפולנים. "אני לא רוצה להפיל על איטודיס את הכשלים של נבחרת ישראל, אבל זה המצב", אמר החוצפן, אפרופו השחקנים שלא קיבלו הרבה דקות בהפועל ת"א אך כן התייצבו לנבחרת. למה להיכנס במאמן ישראלי? הוא משלנו. נשייך גם את הפיאסקו הזה ליווני. הכי קל.

הפרקטיקה מתרסקת
ב"ערב הגאלה" הסתובב המאמן הלאומי בין המסובין כחתן, פיזר חיוכים והתראיין בעמדת השידור שהציב במקום ערוץ הספורט, עם עודד הלפרין ועידו גור. "אריאל בית הלחמי אוהב להגיד - אני לא רוצה לדבר על העבר אני רוצה לדבר על העתיד", העיד עליו גור. ברור, למה להפגין סמכות וקשיחות שעלולות לגרום לעימותים עם הכוכבים. הכי טוב למתוח קו על מה שהיה, לספר על היחסים הנהדרים בין מדר לבלאט, לפזר חיוכים ולהיות בסדר עם כולם. רק כשמגיעים לפרקט, הפרקטיקה מתרסקת.

בית הלחמי רשם את הצלחותיו הגדולות כמאמן העתודה, שם היה לו דור של צעירים מוכשרים שמתים להוכיח את עצמם ומנצלים כל הזדמנות בכל מחיר. כשהם מתבגרים והופכים לכוכבים של ממש, הפוזות והפוזיציות מדברות, וחלקם לא סופר אותו. מבחינת מנטליות הוא נשאר בעתודה, והנבחרת הבוגרת גדולה עליו. עם מאמן כזה אפשר להגיע אולי לאליפות העולם למתנ"סים.

מי שמפעיל אותו הוא פרישמן, שמכהן ביום יום גם כ"מנהל העמותה לספורט" בעיריית גבעתיים. עם פקיד מוניציפלי פוליטי ומדריך שהופך לטפלון ברגעי האמת, ממש לא פלא שהנבחרת המהוללת שלנו סיימה למעשה את חלקה במוקדמות אליפות העולם חמישה משחקים לפי תום הקמפיין.

28/08/2026

ראיון פרווה של אסנהיים במסעדה הכשרה של זהבי | מתוך הטור המלא באתר Israel Hayom ישראל היום

"איזה כיף היה", אמר עמרי אסנהיים בסיום הריאיון הלעוס עם ערן זהבי, שנערך במסעדה בבעלותו של הסקורר במיל'. "נהניתי ממש", השיב לו זהבי. זה היה קלוז'ר טבעי לסצנת הפתיחה, שהייתה דביקה לא פחות.

ראו שם את זהבי נכנס למסעדה, כשבחלקו העליון של המסך הופיעה הכותרת: "קפה שבע, מזכרת בתיה". "טיפלו בך יפה עד עכשיו?", שאל המרואיין. "כן-כן מטפלים בי מאוד יפה", השיב המראיין שקם לקראתו, ומיד אחר כך הוסיף: "הילדים שאתה רואה פה בחוץ זה הבן שלי וחברים שלו. הם משגעים אותי כבר יומיים שהם רוצים לבוא לראות אותך". הרבה הורים מביאים ילדים לעבודה בחופש, אבל מבחינת שיעור בעיתונות, אבאל'ה נכשל במבחן.

מה היה בין לבין? אותם דברים שנטחנו בין השאר בסדרה בת ארבעת הפרקים ב-yes, ב"פגישה עם רוני קובן" ובכלי תקשורת אחרים: ניתוק היחסים עם אביו, המעבר מאדום לצהוב, השוד בהולנד, הכסאח עם המאמן לאזטיץ' במכבי תל אביב, והקרב על החדר בנבחרת עם יוסי בניון. בהתחשב במקום המפגש, אפשר לקרוא לכל אלה אטריות קרות.

נושא חדש אחד כן היה, אפרופו הבחירות. "על 7.10, זה בממשלתו, הוא צריך לקחת אחריות", קבע זהבי. "זה לא כתם שמונע ממנו להיות ראש ממשלה?", הקשה אסנהיים. "זה כתם חד משמעית, אבל זה כתם על הצבא, עלינו כחברה, זה כתם על כולם, זה היום הכי שחור של מדינת ישראל", השיב זהבי, שצידד בהמשך כהונתו של נתניהו למרות הכל, ורמז כנראה שהחברה כולה צריכה להתפטר.

"יש מאמן שהוריד קבוצה ליגה, אז הוא לוקח אחריות", העביר המראיין באלגנטיות את הכדור למגרש שהמרואיין מכיר. "אתה רואה את זה שהוא הוריד קבוצה ליגה?" השיב זהבי, והוסיף: "מבחינתי הוא הפסיד הפסד אחד צורם, אבל מצד שני, תראה את עזה, תראה את לבנון, תראה את חיזבאללה מה הוא עשה, תראה את איראן".

"צריך להכריע", העיר אסנהיים על כל הזירות שנותרו פתוחות. "מה זה להכריע?", השיב זהבי והוסיף: "אי אפשר לקחת את כל הדברים שהוא עשה טוב, ומצד שני לתת לו את הקרדיט על כל הרע שהוא עשה, והוא עשה". דווקא כאן אסנהיים החמיץ מהנקודה, והשאלה באיזו ליגה אנחנו נשארה פתוחה.

ביחד עם האוכל (שהמראיין והאורח הקפיד לשבח), הוא עיכל בלי בעיה גם את הביטוי "הפסד צורם", ולא טרח להשוות בין המאמן שהוביל אליו לבין הסרבי שאמנם הביא אליפות אך עשה את הנורא מכל. כלומר הכניס את זהבי רק בדקה ה-79 כדי להחמיץ פנדל מול קריית שמונה, ולכן הכוכב במיל' היה הרבה יותר נחרץ בעניינו: "בא לי לתת לו בוקס לפנים".

אסנהיים הוא עיתונאי מצוין שצבר לא מעט הישגים, אך הפורמט של ארוחה משותפת שמתחילה בהשקת כוסות יין בעייתי, אפילו כשבני שיחו מגיעים עם בטן מלאה. לא כל שכן כאשר המרואיין הוא גם בעל המסעדה, ואז השיחה כולה הופכת לפרווה. בלי שום קשר לעובדה שהיא כשרה.

🔗 קישור לטור המלא באתר ״היום״ 👇

https://www.israelhayom.co.il/sport/opinions-sport/article/21299347

27/08/2026

מאמן הוא לא כהן דת | מתוך הטור המלא באתר Israel Hayom ישראל היום

"ישו הוא המלך". את הטי־שירט עם הכיתוב הזה חשף שלשום סמואל אדנירן, אחרי הצמד שלו שהוביל את לאסק לינץ האוסטרית למהפך מדהים מול סלטיק (1:5), בדרך לליגת האלופות. נהוג לומר שהכדורגל עצמו הוא דת, אבל גם גדולי השחקנים בעולם מודים לאלוהיהם. נוצרים כובשים ומצטלבים, מוסלמים כורעים ולוחשים תפילה, יהודים משננים אמירת "שמע". איש באמונתו יחיה.

מועדון כדורגל שמעלה פוסטים רשמיים עם תפילות ערב משחק גורלי כבר מספח את הדת להכנות הטקטיות. כך עשתה הפועל באר שבע לפני הגומלין באזרבייג'ן, עם שלל תמונות של הצוות המקצועי, השחקנים ואנשי המנהלה, עם טוטפות בין עיניהם, טליתות על שכמם וספרי תורה בידיהם.

הפוסטים בהחלט העבירו תחושה של קדושה, אם כי בשלב מסוים קשה היה להבין מה הקשר בין הכמיהה למצוא את הרשת של סבאח לבין הרשת החברתית של הפועל באר שבע.

"יש אנשים שמקשרים את זה לכדורגל. זה הרבה מעבר לכדורגל", אמר בסרטון המאמן רן קוז'וך כשברקע נעימה יהודית מסורתית בסגנון "עמוד האש", והוסיף: "הקדוש ברוך הוא נתן לנו חוקים ואנחנו צריכים לדבוק בהם". מה שלא בהכרח מסתדר עם הנסיעות בשבתות והקעקועים על ידיהם של חלק מהמתפללים. "זה מה שעושה קבוצות. האחדות הזאת", פסק המאמן בקטע הווידאו, שממנו נעדרו רוב שחקני ההרכב - בני דתות אחרות - שהעלה למחרת. אלונה ברקת החתימה את קוז'וך כסמכות מקצועית, לא כרב ראשי, אבל אחרי שורה יפה של הישגים מישהו אולי הרגיש כמו הסגן של אלוהים.

לא בכדי הוא גם הצהיר לאחרונה בראיון לעמרי אסנהיים: "אני מתאים לאמן את ריאל מדריד". כולנו מאחלים לו שהנס יתרחש במהרה בימינו, אם כי שם סביר להניח שיתקשה לגייס מניין.

קידוש השם ברבים הוא מצווה חשובה, אך לגמרי לא בטוח שהכוונה לגיוסו כצד במשחקי כדורגל. לא מעט אוהדים בירכו את המועדון על הסרטון והיה מי שכתב: "בעזרת השם תצליחו לעבור את המשוכה הזאת". למרבה הצער, באר שבע החמיצה השתתפות היסטורית בליגת האלופות ברגע האחרון, בצורה אכזרית וכואבת. זה לא היה עונש על חטאיה, ובוודאי לא נבע מעבירות שבין המאמן למקום, אלא מטעויות מקצועיות קשות ומנחיתות בכושר הגופני (יחסית לגלאט כושר של היריבה).

דווקא לכן טוב יעשו במועדון אם יפרידו בין הדת לכדורגל, ואגב כך גם בין התפילות לנפילות. זה הזמן לשחרר את רן מתפקיד המר"ן. כלומר, קחו אותו הצידה, ואמרו: אמן!

🔗 קישור לטור המלא באתר ״היום״ 👇
https://www.israelhayom.co.il/sport/opinions-sport/article/21294180

עמיר פלג / המרוץ לתחתית

18/09/2026

17/09/2026

13/09/2026

11/09/2026

10/09/2026

04/09/2026

03/09/2026

30/08/2026

28/08/2026

27/08/2026

Address

Website

Alerts

Shortcuts

Share

Category

Listing takedown request