שטיינמץ רפי - מאמן אישי ומנחה מעגלי גברים

  • Home
  • Israel
  • Kfar Saba
  • שטיינמץ רפי - מאמן אישי ומנחה מעגלי גברים

שטיינמץ רפי - מאמן אישי ומנחה מעגלי גברים מאמן אישי ומנחה מעגלי גברים "הגברים חוזרים לשבט" * אימון גברים להעצמה אישית והשגת המטרות * אימון זוגי לגישור על הפערים וזוגיות מאושרת

יחד נבנה תכנית אימון אישית של מספר מפגשים שבהם נעבור תהליך אשר ילמד אותך כיצד להשתחרר מעכבות, יקנה לך את הכלים להגיע לשינוי שאתה רוצה ובכך לשפר את איכות חייך.

לפעמים אנחנו בטוחים שאנחנו מקשיבים לבן או בת הזוג.אבל בזמן שהם מדברים, אנחנו כבר מכינים בראש את התשובה שלנו.• מסבירים למ...
31/08/2026

לפעמים אנחנו בטוחים שאנחנו מקשיבים לבן או בת הזוג.
אבל בזמן שהם מדברים, אנחנו כבר מכינים בראש את התשובה שלנו.
• מסבירים למה הם טועים.
• נזכרים במה שהם עשו אתמול.
• מחפשים איך להגן על עצמנו.

להקשיב כדי לענות ולהקשיב כדי להבין – אלה שני דברים שונים לגמרי.
לפעמים שינוי קטן באופן שבו אנחנו מקשיבים משנה לגמרי את השיחה שבאה אחר כך.

זו עוד טעימה קטנה מאחד הדברים שנעבוד עליהם ב- "שניים באותו צד" – מעגל זוגות לתקשורת, קרבה ושותפות שאנחנו פותחים בסוף אוקטובר.

אם זה גרם לך לחשוב על הזוגיות שלכם, אולי שווה לשלוח את זה לבן או בת הזוג.
ואם בא לכם ללמוד ולעבוד על זה יחד, דברו איתנו.

רפי ורון

אתמול ראיתי בחדשות 12 את הריאיון עם מאור שלמה, ולא יכולתי שלא לחשוב שוב על כל אותם הורים שמודאגים מהילדים שלהם כי:• הילד...
16/08/2026

אתמול ראיתי בחדשות 12 את הריאיון עם מאור שלמה, ולא יכולתי שלא לחשוב שוב על כל אותם הורים שמודאגים מהילדים שלהם כי:
• הילד לא לומד.
• לא מרוכז.
• אין לו סבלנות לשבת.
• הוא לא יודע מה הוא רוצה לעשות בחיים.
• לא רוצה אוניברסיטה.
• "מה יהיה איתו?"
מאור שלמה היה ילד עם בעיות קשב וריכוז קשות. כשהגיע לחיל המודיעין הוא אפילו לא ידע לתכנת. הוא לימד את עצמו לתכנת וכשהשתחרר הפך ליזם מצליח ולפני כשנה מכר את Base44 ל-Wix בעסקה של עשרות מיליוני דולרים.
אבל דווקא לא האקזיט הוא מה שתפס אותי. תפס אותי הילד שהיה שם קודם. הילד שאולי מישהו יכול היה להסתכל עליו בגיל 15 ולחשוב:
"הוא לא יושב רגע".
"הוא לא מרוכז".
"מה יהיה איתו?"
והמסקנה שלי שוב חוזרת על עצמה, אולי אנחנו, ההורים, צריכים לפעמים ללמוד לשחרר. לשחרר את התסריט שכתבנו לילדים שלנו עוד לפני שהם הספיקו לכתוב את התסריט של עצמם כי:
🎯 לא כל ילד צריך ללכת באותה הדרך.
🎯 לא כל כישרון מתגלה בכיתה.
🎯 לא כל מי שלא יודע בגיל 18 מה הוא רוצה להיות באמת "אבוד".
🎯 כל ילד הוא עולם ומלואו, ולכל אחד הכישרונות, הקצב והדרך שלו.
לפעמים הדבר הכי טוב שאנחנו יכולים לתת לילדים שלנו הוא לא עוד עצה, עוד לחץ או עוד ניסיון לכוון אותם למסלול שנראה לנו בטוח, אלא פשוט לומר: "אני סומך עליך, תחפש, תנסה, תטעה, תשנה כיוון, הדרך שלך לא חייבת להיראות כמו הדרך שאני דמיינתי עבורך".
אני מודע לזה שמאור שלמה הוא כמובן מקרה יוצא דופן. לא כל ילד יעשה אקזיט של עשרות מיליוני דולרים, אבל הוא כן מזכיר לנו שאנחנו רואים את הילד שלנו היום, אבל לא באמת יודעים עדיין מי הוא יכול להיות מחר.
📌תנו אמון בילדים שלנו ובדרך שלהם.
https://bit.ly/4bUr6DD
#מאורשלמה #חדשות12 #הורות #קשבוריכוז

כך שינה מאור שלמה את עולם ה-AI מהמחשב הנייד

28/07/2026

מה קורה לזוגיות כשהחיים עצמם נכנסים לתמונה?
אתמול בערב צפיתי בהצגה ״תמונות מחיי נישואים״ מאת אינגמר ברגמן, בהפקת סטודיו לאמנויות התיאטרון יורם לוינשטיין ובבימויו של רום רזניק.

הבמאי בחר שלא לצעוד במסלול המוכר, אלא לקח את הדרמה האגדית של ברגמן, פירק אותה והפקיד אותה בידיהם של שלושה זוגות שונים המתחלפים ברצף על הבמה, גבר ואישה, שני גברים ושתי נשים.
הבחירה הזו הזכירה לי עד כמה שזה בכלל לא משנה מהי הזהות המינית, המגדר או הרקע של בני הזוג. מתחת לזהויות, להגדרות ולסיפורי החיים השונים, קיימים בזוגיות רגשות אנושיים דומים כל כך: הרצון שיראו אותנו, הפחד להישאר לבד, הצורך בקרבה, הכעס כשאיננו מובנים, הקנאה, השחיקה, השתיקות והגעגוע למה שהיה בתחילת הדרך.

ההצגה אינה מחפשת מי צודק ומי אשם. היא מציבה מולנו מראה ומראה כיצד אהבה יכולה להתקיים לצד פגיעות, מאבקי כוח, תלות, ריחוק ושגרת החיים.

כמנחה מעגלי גברים, אני רגיל להקשיב לא רק למילים. כשאדם משתף במעגל, אני מתבונן גם באנשים שמקשיבים לו, במבט שלהם, בתנועות הגוף, ברגעים שבהם הם נוכחים באמת וברגעים שבהם הם מתרחקים.
כך אני מתבונן גם בהצגות. ומה שראיתי אתמול היה צוות שחקנים מצוין, שחי את הסיפור גם ברגעים שבהם לכאורה לא היה במרכז ההתרחשות. המבטים, הנשימות, תנועות הגוף והתגובות הקטנות סיפרו לפעמים לא פחות מהמילים. בניגוד לביקורת שקראתי, בעיניי כל השחקנים היו מדויקים, מחויבים ומעוררי הערכה.

הישיבה של הקהל סביב השולחן הפכה אותנו לחלק מהבית, מהשגרה ומהעימותים. לרגעים הייתה תחושה שאנחנו לא רק צופים בזוגיות של אחרים, אלא פוגשים משהו מהזוגיות שלנו. זה הראה שאין מה להתבייש במה שעובר עלינו בתוך הזוגיות ושכולנו פוגשים את אותם האתגרים.

אחת השאלות שנשארו איתי לאחר ההצגה הייתה מה קורה לכולנו בתוך העבודה, הילדים, העייפות, האחריות, הכסף וכל המשימות שצריך להספיק. האם נשאר מקום לראות באמת את האדם שחי לצידנו? האם אנחנו עדיין מדברים זה עם זו, או בעיקר מנהלים יחד את הבית ואת המשפחה? ומה קורה לכל מה שאנחנו מרגישים אך כבר לא מעזים לומר?

החוויה הזו התחברה בול, בתזמון מדויק בו משהו חדש נרקם אצלי ואצל חברי הטוב, רון פינדלינג Ron Findling.
את רון הכרתי בתקופת לימודי האימון, במכללת ICCM. רון מלווה ומאמן זוגות והורים כבר שמונה שנים, שנינו מנחים כבר מספר שנים מדי שבוע מעגל גברים בכפר סבא ועלה לנו רעיון חדש: מעגל זוגות.

מיד אחרי החופש הגדול, חזרת הילדים למסגרות וחגי תשרי, בחודש אוקטובר, אנחנו פותחים מעגל זוגות ממוקד של 12 מפגשים לשיפור התקשורת והחיבור הזוגי.

אנחנו מתכננים קבוצה אינטימית של ארבעה עד חמישה זוגות, שתאפשר לעצור לרגע את מרוץ החיים ולפגוש זה את זו בצורה אחרת.
זהו לא טיפול זוגי מול קבוצה ולא מקום לחפש בו אשמים, אלא מרחב בטוח לשיחה, להקשבה, להתבוננות בדפוסי התקשורת שלנו וללמידה מתוך המפגש עם זוגות נוספים.

המעגל מיועד בעיקר לזוגות הנמצאים בתחילת דרכם המשותפת או בשנים הראשונות של בניית המשפחה וההורות. המעגל מיועד לזוגות שאינם מחכים למשבר גדול, אלא רוצים לשמור על הקשר, לחזק אותו וללמוד לדבר גם על הדברים שלא תמיד קל לדבר עליהם בבית.

בדיוק כמו בהצגה, המעגל יעניק את הביטחון לדעת שאתם לא לבד בתוך זה, שאתם במרחב בטוח, מוגן ודיסקרטי, שממנו תצאו עם כלים אימוניים מעשיים:

✔ לצלול לתוך הקשר ולהפסיק לנהל ויכוחים בלופים מתישים בלתי נגמרים.
✔ להקשיב באמת, להבין מה הצד השני מבקש בלי להילחץ, בלי להתגונן ובלי לבטל את עצמכם.
✔ להחזיר את הניצוץ, לייצר קרבה, חמימות ושותפות אמיתית בתוך העומס היומיומי.

זוגות שהרעיון מסקרן אותם מוזמנים לכתוב לי בפרטי או בווטצאפ.
אין בכך התחייבות, רק הזמנה לשיחה ולהיכרות.

תודה גדולה ל סטודיו למשחק יורם לוינשטיין, Rom Reznik ולכל צוות השחקנים על ערב אמיץ, אינטליגנטי ומעורר מחשבה, שהמשיך ללוות אותי גם הרבה אחרי שיצאתי מהאולם.


https://www.facebook.com/reel/1046550397778473

לחיות את הרגע, או לחכות לכאפה הבאה?ביומיים האחרונים נתקלתי בשני פוסטים שונים של רוכבי אופנוע שעברו תאונות דרכים קשות וני...
15/07/2026

לחיות את הרגע, או לחכות לכאפה הבאה?
ביומיים האחרונים נתקלתי בשני פוסטים שונים של רוכבי אופנוע שעברו תאונות דרכים קשות וניצלו בנס. אחד מהם כתב מילים שפשוט פגעו לי ישר בבטן:
"בשניות בודדות הכול נגמר... אני לא מפסיק לחשוב כמה דק הקו בין 'הכול בסדר' לבין אסון... לפעמים אנחנו בטוחים שיש לנו זמן. זמן להגיד תודה, זמן להתקשר, זמן לאהוב, זמן לחיות. ואז מגיע רגע אחד שמזכיר לנו ששום דבר לא מובן מאליו... הברזל הוא רק ברזל. את האופנוע אפשר להחליף. את החיים לא... אני קיבלתי תזכורת כואבת, אבל גם מתנה גדולה: הזדמנות להמשיך לחיות."

לא יכולתי שלא לשאול את עצמי את השאלה הכי קשה שיש:

מדוע אנחנו נזכרים לחיות באמת, רק כשזה כמעט מאוחר מדי?
מדוע אנחנו צריכים לקבל "כאפה" מצלצלת ומפחידה מהחיים כדי להתעורר? מדוע רק אחרי שמחליקים על הכביש, או חס וחלילה שוברים את עמוד השדרה, פתאום מבינים שצריך לחיות את הרגע? למה אנחנו לא מסוגלים לעצור ולחשוב על זה דקה אחת קודם?

אנחנו חיים במדינה מטורללת. מלחמות, מתחים ביטחוניים בלתי פוסקים, אזעקות, לחץ קיומי יומיומי שמחלחל לכל בית. ובתוך כל הטירוף הזה, במקום לעצור, לנשום ולחבק את מה שיש, רובנו נשאבים למרדף מטורף ואוטומטי אחרי הכסף, הקריירה והביטחון הכלכלי, כאילו רק שם מסתתר האושר שלנו. אנחנו דוחים את החיים האמיתיים ל"סוף עונה", ל"אחרי החגים", ל"כשיהיה יותר רגוע".

אבל האמת המפחידה היא שאין זמן אחר. יש רק את הרגע הזה.

רוצים לקנות משהו שאתם ממש אוהבים והוא קצת יקר? אל תחכו ל"סוף עונה". עד שהיא תגיע, אולי המוצר כבר לא יהיה שם, ואולי, חס וחלילה, אנחנו כבר לא נהיה כאן כדי ליהנות ממנו.
בא לכם לצאת לחופש? להתאוורר? אל תתחילו לעשות חישובים אינסופיים של "האם זה הזמן המתאים".

אף פעם זה לא יהיה הזמן המושלם.
מי יודע מה יקרה מחר?
מי יודע מה יקרה עוד לפני שאסיים לכתוב את הפוסט הזה, או לפני שתסיימו לקרוא אותו?

אנחנו מתנהגים כאילו החיים הם חזרה גנרלית ושיש לנו עוד אינסוף הזדמנויות בכיס. אנחנו כועסים על שטויות, שומרים טינה, שוקעים בחרדות ובחישובים קרים, ומפספסים את הדבר היחיד שאי אפשר לקנות בכסף או לשחזר באמצעות ביטוח: את הזמן שלנו כאן.

הבחור מהאופנוע קיבל מתנה, את החיים שלו בחזרה, הוא הבין שברזל הוא רק ברזל.

אל תחכו להחלקה הבאה על הכביש כדי להבין את זה.
תרימו טלפון לאדם שאתם אוהבים עכשיו.
תקנו את מה שעושה לכם טוב בלב.
צאו לחופש שאתם צריכים.
אל תדחו את החיים שלכם, כי הם קורים ממש עכשיו.

The time Is NOW
(זוהי במקרה סיסמת מסעות של הלב של בועז בנימיני אליו אני מתל

לחיות את הרגע – או לחכות לכאפה הבאה?ביומיים האחרונים נתקלתי בשני פוסטים שונים של רוכבי אופנוע שעברו תאונות דרכים קשות ונ...
15/07/2026

לחיות את הרגע – או לחכות לכאפה הבאה?

ביומיים האחרונים נתקלתי בשני פוסטים שונים של רוכבי אופנוע שעברו תאונות דרכים קשות וניצלו בנס. אחד מהם כתב מילים שפשוט פגעו לי ישר בבטן:

"בשניות בודדות הכול נגמר... אני לא מפסיק לחשוב כמה דק הקו בין 'הכול בסדר' לבין אסון... לפעמים אנחנו בטוחים שיש לנו זמן. זמן להגיד תודה, זמן להתקשר, זמן לאהוב, זמן לחיות. ואז מגיע רגע אחד שמזכיר לנו ששום דבר לא מובן מאליו... הברזל הוא רק ברזל. את האופנוע אפשר להחליף. את החיים לא... אני קיבלתי תזכורת כואבת, אבל גם מתנה גדולה: הזדמנות להמשיך לחיות."

לא יכולתי שלא לשאול את עצמי את השאלה הכי קשה שיש:
מדוע אנחנו נזכרים לחיות באמת, רק כשזה כמעט מאוחר מדי?
מדוע אנחנו צריכים לקבל "כאפה" מצלצלת ומפחידה מהחיים כדי להתעורר? מדוע רק אחרי שמחליקים על הכביש, או חס וחלילה שוברים את עמוד השדרה, פתאום מבינים שצריך לחיות את הרגע? למה אנחנו לא מסוגלים לעצור ולחשוב על זה דקה אחת קודם?

אנחנו חיים במדינה מטורללת. מלחמות, מתחים ביטחוניים בלתי פוסקים, אזעקות, לחץ קיומי יומיומי שמחלחל לכל בית. ובתוך כל הטירוף הזה, במקום לעצור, לנשום ולחבק את מה שיש, רובנו נשאבים למרדף מטורף ואוטומטי אחרי הכסף, הקריירה והביטחון הכלכלי, כאילו רק שם מסתתר האושר שלנו. אנחנו דוחים את החיים האמיתיים ל"סוף עונה", ל"אחרי החגים", ל"כשיהיה יותר רגוע".

אבל האמת המפחידה היא שאין זמן אחר. יש רק את הרגע הזה.

רוצים לקנות משהו שאתם ממש אוהבים והוא קצת יקר? אל תחכו ל"סוף עונה". עד שהיא תגיע, אולי המוצר כבר לא יהיה שם, ואולי, חס וחלילה, אנחנו כבר לא נהיה כאן כדי ליהנות ממנו.

בא לכם לצאת לחופש? להתאוורר? אל תתחילו לעשות חישובים אינסופיים של "האם זה הזמן המתאים". אף פעם זה לא יהיה הזמן המושלם. מי יודע מה יקרה מחר? מי יודע מה יקרה עוד לפני שאסיים לכתוב את הפוסט הזה, או לפני שתסיימו לקרוא אותו?

אנחנו מתנהגים כאילו החיים הם חזרה גנרלית ושיש לנו עוד אינסוף הזדמנויות בכיס. אנחנו כועסים על שטויות, שומרים טינה, שוקעים בחרדות ובחישובים קרים, ומפספסים את הדבר היחיד שאי אפשר לקנות בכסף או לשחזר באמצעות ביטוח: את הזמן שלנו כאן.

הבחור מהאופנוע קיבל מתנה, את החיים שלו בחזרה, הוא הבין שברזל הוא רק ברזל.
אל תחכו להחלקה הבאה על הכביש כדי להבין את זה.

תרימו טלפון לאדם שאתם אוהבים עכשיו.
תקנו את מה שעושה לכם טוב בלב.
צאו לחופש שאתם צריכים.
אל תדחו את החיים שלכם, כי הם קורים ממש עכשיו.
The time Is NOW
(זוהי במקרה סיסמת מסעות של הלב של בועז בנימיני אליו אני מתלווה בשנים האחרונות)

שמרו על עצמכם,
רפי שטיינמץ
ליווי ואימון אישי וזוגי,
מנחהמעגליגברים

#רפישטיינמץ #אימוןאישי #מעגליגברים #בועזבנימיני #מסעותשלהלב

היום, הבן שלי רון עלה על הגלימה וקיבל באופן רשמי את התואר שלו מאוניברסיטת אריאל.הוא כבר עובד באחת החברות הביטחוניות הגדו...
15/07/2026

היום, הבן שלי רון עלה על הגלימה וקיבל באופן רשמי את התואר שלו מאוניברסיטת אריאל.
הוא כבר עובד באחת החברות הביטחוניות הגדולות בארץ, מתפתח, מממש את הפוטנציאל המטורף שלו ומצליח בענק. אבל אם הייתם פוגשים אותנו לפני 10 או 15 שנה, המערכת הייתה חותמת לכם שהילד הזה "אבוד".

זה התחיל בגן, כשהגננת הודיעה שהוא לא בשל והשארנו אותו שנה נוספת. בחטיבה ובתיכון בילינו יותר זמן בשיחות נזופות עם מורות, יועצות והנהלה מאשר בבית. באחת השיחות האלו, כשקראו לנו שוב בגלל שרון "מפריע", שאלנו את המורה מה הוא בעצם עושה שם. התשובה שלה הייתה: "הוא פשוט מצחיק את כולם".
באותו רגע הצענו לה פתרון פשוט מחוץ לקופסה: "אם הוא כזה כריזמטי, למה לא לפתח את זה אצלו? תני לו דקה או שתיים בתחילת כל שיעור להצחיק את הכיתה, לפרוק את האנרגיה, ואז יהיה לך שקט". אבל למערכת אין זמן, ואין חשיבה עמוקה מספיק כדי לפתח ילדים במה שהם באמת טובים בהם. הכל חייב להתאים בדיוק לשבלונה הקשיחה של משרד החינוך. אז במקום לחבק את החוזקות שלו, שלחו אותו לעוד אבחון, ונתנו לו ריטלין כי זה מה שהמערכת דרשה כדי לקבל "שקט תעשייתי" בכיתה. בסוף, הוא סיים את התיכון אך בלי תעודת בגרות מלאה.

אחרי הצבא הוא טס לחצי שנה, וכשחזר הלחצים מסביב התחילו. "הוא חייב ללמוד משהו", "הוא חייב להשלים בגרויות", "איך הוא לא עושה עם עצמו כלום?". אבל את רון זה לא עניין. הוא העדיף לעבוד בלילות ב"זאפה", לקום מאוחר ולשחק במחשב במשך היום. החרדה ההורית מסביב חגגה, אבל החלטתי לשחרר.

לפני חמש שנים, בזמן שלו ובקצב שלו, הוא החליט לבד. נרשם למכינה, המשיך לתואר, ולמרות הקורונה והמלחמות בדרך הוא הגיע לקו הסיום המרגש שחגגנו היום.
רק לפני כחודש נודע לנו ממנו עוד פרט קטן ומקומם: כדי לקבל את הקלות הלימודים שמגיעות לו באוניברסיטה, הוא נדרש לעבור עוד אבחון בירוקרטי. ומה קרה שם? ניחשתם נכון. במקום לנסות להבין את החשיבה הייחודית שלו, המאבחנים שוב מיהרו לחפש הגדרות וממש כינו אותו "אוטיסט". ככה, בקלות דעת, כי הוא שוב לא הסתדר להם עם השבלונות והמשבצות הרגילות שלהם.

וזו האמת שצריך לצעוק בקול רם:
המערכת המיושנת שלנו לא יודעת להכיל ילדים שחושבים אחרת. במקום לחבק את הייחודיות שלהם, היא מנסה ליישר אותם לשורות בעזרת כדורים, אבחונים ותוויות אינסופיות. הריטלין והתרופות האלו הם לרוב לא בשביל הילד, הם בשביל המורה שלא מסוגלת להתמודד עם מי שלא נכנס לתלם. והנזק הרגשי? עצום. הילדים האלה גדלים במשך שנים עם תחושה עמוקה שהם "דפוקים", שמשהו בהם מקולקל, רק כי המערכת מתעקשת לקרוא להם בשמות במקום להקשיב

רואים את "ריסט"? אדיר מילר משחק שם את גידי, שבטוח שמעגל גברים זה "מעגל של לוזרים". הוא מגיע למנחה בשם "שטייניץ" (שזה כמע...
18/03/2026

רואים את "ריסט"?
אדיר מילר משחק שם את גידי, שבטוח שמעגל גברים זה "מעגל של לוזרים". הוא מגיע למנחה בשם "שטייניץ" (שזה כמעט שטיינמץ, נו באמת אדיר...), שומע סיסמאות על נשים כמו: "אין אישה רעה, יש אישה שרע לה" ובסוף כולם עומדים ליד המנגל ושומעים את הקריאה של שטייניץ: "חבר'ה, תשאירו מקום לסטייקים!"

זה מצחיק, זה שנון, וזה אדיר מילר במיטבו.
צחקתי מכל הלב, אבל אז נזכרתי בכיסאות שאצלי בסלון בכפר סבא.
במציאות, ה"סטייקים" אצלי במעגל הם בשר אחר לגמרי.
אנחנו לא מקריאים סיסמאות מהדף ולא "חושבים מהבולבול".

במעגל שלי יושבים גברים שעושים "ריסט" אמיתי לחיים שלהם.
הם לא לוזרים, הם הווינרים הכי גדולים שאני מכיר, כי יש להם את האומץ להוריד את המסכה ולהגיד כשקשה.
בתקופה האחרונה, המעגל שלנו לומד בדרך הקשה מה קורה כשהחיים עושים לך Reset בלי לשאול אותך.
כשהשותף שלי להנחיה והחבר הכי טוב שלי נעדר פתאום מהכיסא שלו בגלל פציעה לא פשוטה, כולנו מרגישים את החוסר.
זה רגע של אמת שמזכיר לנו שגם האנשים הכי אופטימיים וחזקים פוגשים לפעמים מציאות שטופחת על הפנים.

במציאות, גברים מגיעים למעגל שלי כי הם מתמודדים עם החיים עצמם:
• עם זוגיות שמרגישה לפעמים כמו שדה קרב.
• עם הגוף שפתאום שולח איתותים שלא הכרנו.
• עם קריירה שדורשת מאיתנו הכל, גם כשבפנים הכל גועש.
• עם אובדן של הורים או פרידות כואבות.

יש לנו עדיין 2-3 מקומות לגברים שרוצים להצטרף למעגל האמיתי.
לא "שטייניץ" מהטלוויזיה, אלא שטיינמץ מהחיים.
בלי סיסמאות, בלי מנגל.
רק שיח, כלים מעולם האימון ואחווה של גברים שיודעים להיות שם אחד בשביל השני.

מוכן ל-Reset אמיתי לחיים?
המקום שלך מחכה כאן. שלח לי הודעה בפרטי ותגיע.

#קשת12 #ריסט #אדירמילר #מאקו #מעגליגברים #שטיינמץרפאל #מעגלגבריםכפרסבא #אימוןאישי #מאמןאישי

יש בדידות שקטה כזו, שהיא הכי כואבת.זו שמתיישבת איתך לשולחן השבת כשאתה מוקף בילדים, זו ששוכבת בינך לבין בת הזוג בלילה, או...
16/02/2026

יש בדידות שקטה כזו, שהיא הכי כואבת.
זו שמתיישבת איתך לשולחן השבת כשאתה מוקף בילדים,
זו ששוכבת בינך לבין בת הזוג בלילה,
או זו שמלווה אותך במסדרונות המשרד כשאתה עובר מעוד ישיבה לעוד משימה.

אנחנו רגילים להחזיק, לתפקד, להיות "הסלע".
אבל כשאין מקום שבו מותר להניח את השריון,
הבדידות הופכת למשקולת.

בגירושים, ברווקות, ואפילו בשיא הקריירה,
הגבר נשאר לא פעם עם השאלות שלו לבד.

אני מזמין אותך לעצור את המרוץ ולשבת במעגל גברים.
מקום שבו לא צריך להוכיח כלום, רק להיות.

מעגל גברים כפר סבא
ימי ראשון ב- 20:00
פרטים נוספים והרשמה בפרטי.

טרנד חדש ושאני לא אשתתף?כשניסיתי להצטרף לטרנד ה"קריקטורה שלי", הבנתי מהר מאוד שזה הולך להיות אתגר. איך אפשר לתמצת לציור ...
10/02/2026

טרנד חדש ושאני לא אשתתף?
כשניסיתי להצטרף לטרנד ה"קריקטורה שלי",
הבנתי מהר מאוד שזה הולך להיות אתגר.
איך אפשר לתמצת לציור אחד חיים שלמים של שליחות, ליווי ועשייה?

אז במקום תמונה אחת, יצא סיפור בשלוש מערכות:

• מימין: הלב שנפתח בטבע, כמלווה ב"מסעות של הלב" של בועז בנימיני.
• במרכז: העבודה האישית והעמוקה שלי כמאמן אישי / זוגי בקליניקה.
• משמאל: המרחב המשותף והעוצמתי כמנחה מעגלי גברים.
ובכל המרחבים האלו, יש שני דברים שנשארים קבועים, דילן הכלב שלי שתמיד לצידי והנוכחות של הדוב, החיה שמייצגת עבורי עוצמה שקטה, חמלה וחיבוק.
לפעמים צריך שלושה מבטים כדי לראות תמונה אחת שלמה.
אז מה אתם אומרים, מייצג אותי?

#אימוןאישי #קואצינג #מעגליגברים #התפתחותאישית #מסעותשלהלב בועזבנימיני שטיינמץרפי

אני פונה אליך גבר, למי שמרגיש לפעמים לבד בתוך המרוץ של החיים. למי שמרגיש שלא באמת רואים אותו או שאין לו מקום שבו הוא יכו...
04/02/2026

אני פונה אליך גבר, למי שמרגיש לפעמים לבד בתוך המרוץ של החיים.
למי שמרגיש שלא באמת רואים אותו או שאין לו מקום שבו הוא יכול להיות אותנטי ולהגיד מה באמת עובר עליו, בלי מסכות ובלי פילטרים.

החלטתי להשתמש בכלים שלי כמנחה מעגלי גברים וכמאמן אישי, ולפתוח מרחב אחר. קבוצת וואטסאפ שקראתי לה "גברים מדברים מהלב".

חשוב לי להדגיש, זה לא מרחב שיווקי. אני לא מוכר שם כלום ולא מציע תהליכים בתשלום.
זה "שירות מילואים" רגשי שאני עושה עבורנו, הגברים.
המקצועיות שלי נמצאת שם רק כדי לוודא שהמרחב נשאר בטוח, מכבד ודיסקרטי לחלוטין (מה שנאמר שם, נשאר שם).

זהו מרחב אינטימי של שיתוף.
זהו מקום שבו אנחנו מדברים, שואלים, מחזקים ונתמכים.
מקום שבו מותר לא להיות "גיבור" לרגע.

את מי אני מחפש?
גברים שבאמת רוצים לקחת חלק, לשתף ולהיות נוכחים עבור עצמם ועבור אחרים. לא מציצנים, לא צופים מהצד, אלא שחקנים שמוכנים להיות נוכחים ולתת מקום גם לאחרים.

הקבוצה קטנה ואיכותית, אין עוד הרבה מקום. אם אתה מרגיש שהלב שלך זקוק למקום כזה, אתה מוזמן לפנות אלי בפרטי ואתן לך את הלינק.

Address

Kfar Saba

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when שטיינמץ רפי - מאמן אישי ומנחה מעגלי גברים posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Share

Category