De FLoW by Rona Yaron

1.9 הגיע
הילדים חזרו למסגרות
אז עכשיו יהיה לנו זמן לעצמנו?
כל הקיץ אמרנו לעצמנו:
“אחרי החופש אתחיל להתאמן”
“בספטמבר אחזור לעצמי”
“כשהילדים יחזרו למסגרות יהיה לי סוף סוף זמן”
והנה הגיע 1 בספטמבר
השגרה חוזרת
היומן מתמלא מחדש
ופתאום גם הזמן שהתפנה… נעלם😳
וזה גורם לי לחשוב:
אולי הבעיה היא לא שאין לנו זמן.
אולי אנחנו פשוט לא רגילות להכניס את עצמנו ליומן.

נסי משהו קטן:
בפעם הבאה שאת אומרת: ״אין לי זמן ל…”
החליפי את המשפט ב: ״כרגע אני לא בוחרת לפנות לזה זמן״, מרגיש אחרת, נכון?
לפעמים נגלה שזה באמת לא מספיק חשוב לנו כרגע — וזה לגמרי בסדר.
אבל לפעמים המשפט הזה קצת צורב.
כי פתאום אנחנו מבינות שיש דברים שאנחנו אומרות כבר חודשים שאנחנו רוצות…
אבל הם תמיד נדחקים אחרי כולם.
אז אולי 1 בספטמבר הוא לא רק היום שבו הילדים חוזרים למסגרות.
אולי הוא הזדמנות לשאול:
איזו מסגרת אני רוצה ליצור עכשיו גם בשבילי?
לא מהפכה.
לא תוכנית חדשה לחיים.
משהו אחד קטן שאני בוחרת להכניס לשגרה שלי.

🤍 אז קחי תרגיל לעצמך:
ואחרי שכולם חזרו היום למסגרות — מה הדבר האחד שאת רוצה להחזיר למסגרת גם בחיים שלך?

#קואוצינג #אימוןרגשי #מוטיבציה #התפתחותאישית

”תגידי לי מה את היית עושה במקומי?״
אני שומעת את המשפט הזה לא מעט.
והתגובה שלי בדרך כלל קצת מעצבנת 😅
“אבל מה את רוצה לעשות?”

יש אנשים שמחליטים מהר
יש כאלה שחייבים לבדוק הכול
יש שמתייעצים
יש שמנתחים כל תרחיש אפשרי
ויש את הדחיינים, שעוד “צריכים לחשוב על זה”.
אבל יש סוג אחד שמעניין אותי במיוחד:
אלה שכבר יודעים.
הם פשוט עוברים מאדם לאדם בתקווה שמישהו יגיד להם:
כן. זו ההחלטה הנכונה, לכי על זה.

ואני מכירה את המקום הזה גם מעצמי.

לפני החלטות משמעותיות בחיים שלי התייעצתי, שאלתי, בדקתי.
לפעמים באמת הייתי צריכה עוד מידע.

אבל לפעמים?
בדיעבד אני יודעת שלא חיפשתי עצה
חיפשתי אישור.
אישור שמותר לי לבחור אחרת.
שמותר לי לאכזב.
שמותר לי לשנות את דעתי.
שמותר לי לבחור במה שנכון לי.

וזה הבדל שאני מדברת עליו היום גם בתהליכים שאני מלווה.
לפני עוד טלפון לחברה, לבן הזוג או לאמא, נסי לשאול את עצמך:
אם אף אחד לא היה יכול לענות לי עכשיו — מה הייתי בוחרת?
לפעמים התשובה מגיעה מהר יותר ממה שאנחנו חושבות.
ועכשיו באמת מסקרן אותי:

איזה טיפוס את/ה בקבלת החלטות?
מחליט/ה | מתייעצ/ת | מברר/ת | מנתח/ת | דחיינ/ית | מרצה | מחפש/ת ודאות | מחפש/ת אישור ??

וטוב לך עם זה, או שהיית רוצה להיות קצת אחר/ת?
🥰🥰

“אולי אחד הסימנים לביטחון עצמי הוא דווקא היכולת להגיד: שיניתי את דעתי”
אנחנו אוהבות עקביות.
כשכבר אמרנו משהו, החלטנו משהו או בחרנו בדרך מסוימת — לא תמיד פשוט לחזור בנו.
אמרתי שאשאר בתפקיד.
החלטתי שככה נכון לחנך את הילדים.
אמרתי “כן” למרות שבעצם רציתי להגיד לא.
הצהרתי שאני לא מוכנה למשהו — ואז גיליתי שאני דווקא רוצה.
לפעמים אנחנו ממשיכות להגן על החלטה ישנה, רק כדי לא להרגיש שטעינו.
אבל שינוי דעה לא בהכרח אומר שטעינו.
יכול להיות שפשוט קיבלנו מידע חדש, צברנו ניסיון. הכרנו את עצמנו טוב יותר. או שהמציאות השתנתה.
וזה נכון גם בהורות.
ילד שהיה צריך מאיתנו דבר מסוים לפני שנתיים, אולי צריך היום משהו אחר. והיכולת שלנו להתאים את עצמנו אליו אינה חוסר עקביות — היא גמישות.
בעיניי, ביטחון עצמי הוא לא להחזיק בכל מחיר במה שאמרתי אתמול.
ביטחון עצמי הוא לסמוך על עצמי מספיק כדי לבדוק אם זה עדיין נכון לי היום.

המסר המרכזי הוא:
שינוי אינו תמיד מעבר מ”לא נכון” ל”נכון”. לפעמים שתי הבחירות היו נכונות — כל אחת לזמן ולאדם שהיינו באותו רגע. התפתחות דורשת מאיתנו לא רק לדעת לבחור, אלא גם להסכים לבחור מחדש.

🤍 מתי בפעם האחרונה שינית את דעתך — והיום את שמחה שעשית את זה?

הסיפור של מלי וליאל יהלומי גרם לי לחשוב על משהו שמעסיק אותי הרבה.
שמענו חלקים מהסיפור.
ראינו ראיונות, כותרות, תגובות.
ובמקומות שבהם לא היה לנו מספיק מידע המוח כבר השלים את החסר.
מי צודק
מי טועה
מה באמת קרה שם
ולמה כל אחד מהם עשה את מה שעשה.

וזה אנושי
המוח שלנו לא אוהב חללים ריקים.
הוא מחבר נקודות, מחפש הסברים ובונה סיפור שנותן משמעות למה שאנחנו רואים.
הבעיה מתחילה כשאנחנו שוכחים שזו פרשנות ומתחילים להתייחס אליה כאל עובדה.

וזה כמובן לא קורה רק כשאנחנו קוראים סיפור בתקשורת…
הבוס לא חזר אליי — הוא לא מרוצה ממני
הילד טרק את הדלת — הוא מזלזל בי
חברה לא הזמינה אותי — כנראה אני כבר לא חשובה לה
בן הזוג שקט — משהו לא בסדר בינינו

קרה משהו אחד.
והמוח כתב סביבו תסריט שלם 🎬🎬

ואז אנחנו כבר לא מגיבים למה שקרה, אנחנו מגיבים למה שאנחנו מאמינים שקרה.

אני מאוד אוהבת את המודל של קייטי ביירון (Byron Katie), מפתחת שיטת The Work.
ביירון מציעה לקחת מחשבה שאנחנו מאמינים בה ולחקור אותה באמצעות ארבע שאלות:
1. האם זו אמת?
2. האם אני יכולה לדעת בוודאות מוחלטת שזו אמת?
3. איך אני מגיבה, ומה קורה לי, כשאני מאמינה למחשבה הזאת?
4. מי הייתי בלי המחשבה הזאת?

יש במודל הזה משהו כמעט פשוט מדי.
אבל נסו לקחת מחשבה שמנהלת אתכם עכשיו ולעבור איתה דרך ארבע השאלות.
“הוא לא מעריך אותי״
“היא כועסת עליי״
“אני לא מספיק טובה״
“הם בטח חושבים ש…”
“זה בחיים לא יצליח״
ופתאום מתגלה הפער.
בין מה שקרה,
לבין מה שהחלטנו שזה אומר.

אנחנו לא יכולים למנוע מהמוח שלנו לייצר סיפורים, אבל אנחנו כן יכולים ללמוד לא להאמין אוטומטית לכל סיפור שהוא מספר לנו.

אולי זו אחת המיומנויות החשובות ביותר שאפשר לפתח:
לעצור רגע לפני שאנחנו נעלבים.
לפני שאנחנו כועסים
לפני שאנחנו מגיבים
לפני שאנחנו מקבלים החלטה
ולשאול:
מה אני באמת יודעת?
ומה אני רק חושבת שאני יודעת?
כי לפעמים שינוי שלם מתחיל לא מתשובה חדשה, אלא מהנכונות להטיל ספק בסיפור הישן 🤍🤍

#קואוצינג #אימוןאישי #אימוןרגשי #אימוןמנטלי

״לימדו אותנו שלא מוותרים,
אבל אף אחד לא לימד אותנו מתי דווקא נכון לוותר״.
אחרי יותר מ-25 שנה בעולמות הניהול, לקח לי זמן להבין את ההבדל.
יש דברים שאנחנו ממשיכים להחזיק בהם לא כי הם עדיין נכונים לנו — אלא כי פעם בחרנו בהם.

הרגלים שאנחנו ממשיכים להצדיק,
תפקידים שכבר מזמן לא מתאימים לנו
ויכוחים שאנחנו חייבים לנצח בהם
וציפיות מעצמנו שאנחנו ממשיכים לסחוב רק כי פעם הן היו נכונות.

אנחנו רגילים לחשוב שהתמדה היא כוח.
אבל לפעמים הכוח נמצא דווקא ביכולת לזהות שמה שהתאים לי לפני חמש שנים — כבר לא מתאים למי שאני היום. הכח דווקא נמצא ב״ויתור״, בהתקדמות למי שאני היום.
וזה נכון בקריירה
בזוגיות
בחברויות
ואפילו בהורות.
לפעמים זה מתחיל בשאלה:
מה אני ממשיכה להחזיק רק כי קשה לי להודות שהגיע הזמן לשחרר?
יש הבדל גדול בין לוותר על משהו כי קשה — לבין לבחור מחדש כי התפתחנו.

לאן אני חותרת?
ביטחון עצמי הוא לא רק היכולת להתמיד בהחלטות שלנו. הוא גם היכולת לסמוך על עצמנו מספיק כדי לבחון אותן מחדש. שינוי אינו בהכרח עדות לכך שטעינו בעבר, לפעמים הוא פשוט עדות לכך שגדלנו..

מה בחיים המקצועיים או האישיים שלכם היה נכון פעם — אבל כבר לא נכון עבורכם היום?

#התפתחותאישית #קואוצינג #אימוןאישי #אימוןרגשי

“אני רק רוצה לחזור להיות אני”
זה היה המשפט שהיא אמרה לי עוד בשיחת הייעוץ הטלפונית.
לא:
“אני רוצה לרדת במשקל.”
לא:
“אני רוצה עבודה חדשה.”
לא:
“אני רוצה זוגיות טובה יותר.”
רק…
“אני מתגעגעת לעצמי.”

רוב האנשים לא באמת מחפשים שינוי,
הם מחפשים לחזור להרגיש חיים
להתעורר בבוקר עם ניצוץ
לצחוק בלי רגשות אשמה
להיות נוכחים עם הילדים, במקום רק לנהל את הבית.
לסיים יום ולהרגיש שהוא היה שווה משהו.

אנחנו קוראים לזה “מטרה”.
אבל אולי זו בכלל לא המטרה.
אולי זו התחושה שאנחנו מבקשים לחוות.
וכשהתחושה הזאת ברורה…
גם הדרך מתחילה להתבהר.

אני כבר לא שואלת א.נשים רק:
“מה את רוצה להשיג?”

אני שואלת:
“איך את רוצה להרגיש בעוד שנה?”
כי לפעמים…
התשובה לשאלה הזאת משנה חיים יותר מכל תוכנית פעולה.

💜 ועכשיו אני סקרנית לשמוע…
אם היית יכולה לבחור תחושה אחת שתלווה אותך בשנה הקרובה…
איזו תחושה היית בוחרת? ואיך היית רוצה להתחיל להרגיש בעוד חודשיים מהיום? 🤔

#קואוצינג #אימוןאישי #אימוןרגשי #התפתחותאישית

המשפחה שלכם לא צריכה להסכים על הכול. היא צריכה לדעת לכבד את השוני. ❤️
יש הורה שאוהב סדר
יש ילד שחי בתוך יצירתיות
יש אחות שזקוקה לשקט
ויש אח שממלא את הבית באנרגיה.
לפעמים אנחנו מנסים לגרום לכולם להיות דומים.
אבל משפחה חזקה לא נוצרת מאנשים זהים.
היא נוצרת מאנשים שמרגישים שמותר להם להיות מי שהם.

🧠 לפי Carl Rogers, אחד התנאים המרכזיים לצמיחה אישית הוא חוויה של קבלה ללא תנאי. כאשר ילד מרגיש שרואים אותו, מקבלים אותו ומכבדים את הייחודיות שלו – גם כשהוא טועה או שונה – הוא מפתח ביטחון עצמי, תחושת שייכות ויכולת טובה יותר להתמודד עם העולם.

בשיטת STEP למשפחות אנחנו מאמינים שבמה שמתמקדים בו – גדל.

אם נתמקד כל הזמן במה שחסר בילד,
הוא יתחיל להרגיש שהוא אף פעם לא מספיק.
אבל אם נתמקד גם בחוזקות, במאמץ ובייחוד שלו,
נגדל ילד שמכיר בערך של עצמו – וגם בערכם של אחרים.

🛠️ STEP TIP
במהלך היום, מצאו הזדמנות לומר לכל אחד מבני המשפחה משהו אחד שאתם באמת מעריכים בו.
לא על הישגים
לא על ציונים
לא על הצלחות
אלא על מי שהוא.

לדוגמה:
💙 “אני אוהב את הרגישות שלך”
💚 “אני מעריך את ההתמדה שלך”
💛 “אני שם לב כמה אכפת לך מאחרים”
כשאנחנו מאירים את החוזקות, אנחנו עוזרים לילדים לראות אותן בעצמם.

כשילד מרגיש שמקבלים אותו כפי שהוא, הוא לא מפסיק לצמוח. הוא רק מפסיק לפחד להיות הוא.
כך בונים בטחון עצמי..

עצרו. חשבו. בחרו. צאו לדרך.

באהבה,
רונה רותם־ירון 💙

#הדרכתהורים #משפחה #קבלה #הכלה #כבוד ביטחוןעצמי מנהיגותהורית STEPלמשפחות רונה

Reframing (NLP) – מסגור מחדש

אנחנו נוטים לחשוב שהמציאות היא זו שגורמת לנו להרגיש, לפחד או להימנע.
אבל בפועל… בין מה שקורה לנו לבין איך שאנחנו מגיבים,
יש שלב נוסף.
המשמעות שאנחנו נותנים למה שקרה.
📌 לא התקבלת לתפקיד.
אפשר לחשוב:
“אני לא מספיק טובה.”
ואפשר לחשוב:
“כנראה שזה לא המקום הנכון עבורי.”
📌 הילד שלך התפרץ.
אפשר לחשוב:
“נכשלתי כהורה.”
ואפשר לחשוב:
“הוא מתקשה כרגע וזקוק לי.”
📌 קיבלת ביקורת.
אפשר לשמוע:
“אני לא מספיק טובה”
ואפשר לשמוע:
“יש כאן הזדמנות להשתפר”
האירוע נשאר אותו אירוע, אבל המשמעות משנה הכול.
וזה בדיוק המקום שבו מתחיל השינוי.

🧠 רגע למחשבה…
אחת ההנחות המרכזיות ב־NLP.
מה אם האירוע לא מנהל את החיים שלך…
אלא המשמעות שנתת לו?

STEP Tool | Reframing
בפעם הבאה שמשהו יערער אותך,
קחי דף וכתבי שלוש שורות:
📝 מה קרה? (רק העובדות.)
💭 איזו משמעות נתתי לזה?
✨ איזו משמעות אחרת יכולה להיות נכונה באותה מידה?

המטרה היא לא לשכנע את עצמך שהכול מושלם, ממש לא!!!!
המטרה היא להזכיר לעצמך שלרוב יש יותר מפרשנות אחת.
וברגע שמשנים את הפרשנות, משנים את הרגש, את המחשבה ואת התגובה לארוע…

קחי אירוע אחד שעדיין יושב לך בראש.
נסי לשנות רק את הדרך שבה את מסתכלת עליו
שינוי יכול להתחיל בנקודת מבט חדשה.

קרה לך פעם ????
שאחרי כמה חודשים הסתכלת על אירוע שנראה כמו כישלון… והבנת שהוא בעצם פתח לך דלת טובה יותר?

מסגור מחדש- אנחנו לא תמיד יכולים לבחור מה יקרה לנו.
אבל אנחנו תמיד יכולים לבחור את המשמעות שניתן למה שקרה
וברגע - שמשנים את הפרשנות, משנים את הרגש, את המחשבה ואת התגובה לארוע…

#קואוצינג #אימון #אימוןאישי #אימוןמנטלי

מה אם כל השנים חיכית לדבר הלא נכון?
כולם מחכים לבטחון עצמי ..
ואולי
ביטחון עצמי הוא בכלל לא מה שצריך להגיע ראשון? אולי דווקא הצעד הראשון הוא זה שיוצר את הביטחון שחיכית לו?

אחת האמונות הכי נפוצות שאני שומעת בקליניקה: ״כשיהיה לי יותר ביטחון עצמי, אני אעשה את הצעד.”
אבל מחקר בפסיכולוגיה של שינוי והרגלים מראה שוב ושוב שאנחנו לא מחכים לביטחון כדי לפעול— הביטחון נבנה מתוך חוויות חוזרות של עשייה והתמודדות.
לכן אנשים בטוחים בעצמם אינם בהכרח אמיצים יותר.
הם פשוט צברו יותר רגעים שבהם פעלו למרות חוסר הוודאות.
💡בכל פעם שאנחנו עושים צעד קטן, המוח מקבל הוכחה חדשה:
“אולי אני כן מסוגלת.”
וכשההוכחות מצטברות…גם הזהות מתחילה להשתנות.
לא כי אמרת לעצמך שאת מאמינה בעצמך.
אלא כי התחלת להתנהג כמו מישהי שמאמינה בעצמה.

אז איזה צעד הכי קטן אאני יכולה לעשות גם בלי להרגיש בטוחה?”
✅שלחי את ההודעה.
✅הגישי מועמדות.
✅קבעי את השיחה.
✅אמרי את מה שעל ליבך.

הפעולה מגיעה לפני התחושה

**נסי את זה בבית 🤍

#בטחוןעצמי #קואוצינג #התפתחותאישית #אימוןאישי #אימוןמנטלי

אתה לא רואה את העולם כמו שהוא
אתה רואה אותו דרך הסיפור שאתה מספר לעצמך.
כולנו בטוחים שאנחנו מגיבים למציאות
אבל בפועל, אנחנו מגיבים לפרשנות שנתנו לה.
בפסיכולוגיה הקוגניטיבית מקובל לראות בכך עיקרון מרכזי: לא האירוע עצמו קובע איך נרגיש, אלא המשמעות שאנחנו מייחסים לו.
אותה סיטואציה יכולה להוביל שני אנשים למסקנות שונות לחלוטין.
אחד יחשוב: “נכשלתי.”
והשני יחשוב: “למדתי משהו לפעם הבאה.”
אותה מציאות,
סיפור אחר.
🎯 וזה משנה הכול.

כי אם הסיפור שלך הוא:
“אני לא מספיק טובה.”
כל אתגר יהפוך להוכחה.
אבל אם הסיפור שלך הוא:
“אני עדיין לומד.”
אותו אתגר יהפוך להזדמנות.
אנחנו לא תמיד יכולים לבחור מה יקרה לנו.
אבל אנחנו יכולים לבחור איזה סיפור ילווה אותנו משם והלאה.

בפעם הבאה שמשהו יערער אותך, עצור לרגע ושאל את עצמך:
📝 מה קרה? (רק העובדות)
💭 איזה סיפור אני מספר לעצמי על זה?
✨ איזה סיפור אחר יכול להיות נכון באותה מידה?
לפעמים שינוי גדול לא מתחיל במציאות חדשה.
הוא מתחיל בפרשנות חדשה.

💜 STEP Reflection
איזה סיפור על עצמך אתה מספר כבר שנים…
ואולי הגיע הזמן לכתוב לו סוף חדש?

👣 STEP Forward
היום, בחר לתפוס מחשבה אחת אוטומטית.
אל תאמין לה מיד.
סקרן אותה.
כי מחשבה היא לא תמיד עובדה.

💬 אשמח לשמוע אותך:
איזה סיפור ישן אתה מרגיש שכבר לא משרת אותך?

STEP Mindset
🛑 עצור.
💡 חשוב.
❤️ בחר.
🚶 צא לדרך

#התפתחותאישית #קואוצינג